פרשת שמות - מנהיג ראוי

 בס"ד

פרשת שמות - מנהיג ראוי

 

לפני בחירות לכנסת

לפני בחירות לכנסת תמיד המדינה במתח מי יזכה להיות המנהיג. הפוליטיקאים מחדדים את חרבותיהם ומתכוננים לקרב: מי יפגע במי? כל מתמודד מתהדר בעברו המפואר, ומשמיץ את היריב. מספר על כישרונותיו ומעלותיו ומצניע את מגרעותיו. הכול כמובן "לשם שמים", למען דאגה לעם ישראל ומדינתו.

 

קורות חייו של משה רבנו

מעניין, שבדיוק בפרשתנו, מסופר על מנהיג שנוהג מעט אחרת.

בקורות חייו של משה רבנו, מופיע תיאורים שונים ממה שאנו מצפים מפוליטיקאים של היום:

א.             ניסיון התנקשות בחייל מצרי בביצוע משימתו.

ב.              איום על רצח לאדם עברי שהיכה את רעהו.

ג.               בריחה משלטונות החוק המצריים שלא להיתפס ולהשליך למאסר.

ד.              מריבה עם רועי מדין סביב באר המים.

ה.              התבודדות ורעיית צאן במשך עשרות שנים במדבר.

 

משה נראה קצת הפוך מהכללים הסטנדרטיים של נימוסי פוליטיקלי-קורקט הנהוגים בין מנהיגים. משה הלך עם האמת שהאמין בה, ודאג לתקן עוולות מוסריות תוך סיכון עצמי. הוא עשה זאת לא כדי להיבחר לכנסת או להנהגה, אלא רק מתוך אמונה שזה הדבר הנכון.

 

הסירוב להנהיג

המדהים הוא שכשמשה מתבקש לקבל את שליחותו מאת ה' הוא מסרב (שמות ג, יא): "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם".  ואף לאחר תחנוניו של ה', משה מסרב בטענות שהוא לא ראוי לתפקיד כזה גדול מטעמים שונים:

א.             אני "כבד פה וכבד לשון".

ב.              לאדם כמוני אף אחד לא יאמין.

ג.               יש לי אח גדול (אהרון הכהן) שהוא קודם לי.

 

בריחה מכבוד ושררה

משה בורח מהגדולה והכבוד בכל כוחו, ועד שה' לא גוער בו וכמעט גורר אותו, הוא מסרב לקבל את המינוי. לא בכדי זוכה משה לתואר (במדבר יב, ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". זוהי ענווה אמתית לחפש את האמת והיושר, ולברוח מדאגה לכבודך האישי.

 

לסיום

אולי ננסה ללכת בדרכי ה', ונחפש בעצמנו מנהיג שהניח בצד את טובתו האישית, ומחפש באמת את המוסר והיושר. אין ספק שמנהיג כזה יצליח לקדם את כולנו למקום גבוה יותר.