דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת ויגש – התמודדות עם טראומה – מודל יהלו"ם הרב הלל מרצבך בקורס קצינים בצה"ל לומדים כיצד לפעול חייל באמצע מלחמה נכנס להלם קרב ולא מתפקד כראוי. השיטה המומלצת ל טיפול ראשוני למניעת פוסט-טראומה ללוחמים ה יא לעבוד לפי מודל יהלו"ם (ראשי תיבות):   ·       י' – יצירת קשר - מבט ישיר בעיניים, הושטת יד, קריאה בשם של הבן אדם. דבר זה מדגיש את הפנייה שלך אליו, ומאפשר התחלת טיפול. ·       ה' – הדגשת מחוייבות – "אתה לא לבד", "אני פה איתך". משפטים אלה עוזרים לבן אדם להבין שהוא לא לבד, נותן לו בטחון, וגם מרגיע אותו. ·       ל' – לברר עובדות - שאלות פשוטות יחסית, אשר המטרה שלהן זה לגרום לאדם לחשוב, ולהפעיל אצלו את המוח בשאלות פשוטות וברורות. "מה מידת הנעליים שלך?", "איך קראו למורה שלך למתמטיקה?". ·       ו' – וידוא סדר התרחשויות - מחקרים הראו שאחד הגורמים לפוסט טראומה הוא הבלבול והחוסר בהירות מהאירוע, לכן בירור העובדות בשטח מאוד חשוב למניעתה. "מה קרה?", "מה קורה?", "מה יקרה?"....

בס"ד פרשת ויגש – דמעותיו של יוסף צילום: Davide Restivo commons.wikimedia.org דמעותיו של יוסף התורה לא מרבה לתאר בכי, אך על יוסף מתואר שהוא בוכה 7-8 פעמים. ניתן לומר שיוסף הוא הדמות שבוכה הכי הרבה בכל התנ"ך. המקומות שבהם מוזכר הבכייה של יוסף:   א.   בהיותו בבור שאחיו זרקוהו כפי שמשמע מהתיאור (בראשית פרק מב, כא): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת".   ב.    במפגש עם אחיו הראשון כפי שכתוב (בראשית פרק מב, כד-כה): "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם".   ג.     במפגש השני עם אחיו כפי שכתוב (בראשית פרק מג, ל): "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה".   ד.    בהתגלות שלו אל אחיו בנימין כפי ...

בס"ד פרשת ויגש – "אין כניסה לצלמים!" האירוע המרגש בתנ"ך כשאני מנסה לחשוב מה הרגע המרגש ביותר בתנ"ך. אולי יותר מלידת יצחק, אולי יותר מיציאת מצרים, אולי יותר ממעמד הר סיני. זה הפסוקים המרגשים והדרמטיים שמופעים בפרשתנו. אותם שניות שהתגלה יוסף לאחיו. אם רק היה אפשר לצלם את המבטים של יוסף, את המבטים של אחיו, את הדמעות (בראשית פרק מה, א) : "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו" את האחדות המשפחתית שחוזרת בכמה שניות, וכולם מתמלאים בשמחה. כמה שניות לפני אותם רגעים קורא יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". ויש לשאול למה יוסף מבקש זאת, למה זה נצרך ומודגש, שבקשתו של יוסף " הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי " אכן התממשה? מספר תשובות הובאו בפרשנים, ננסה להביאם ואח"כ להביא הסבר נוסף בס"ד.   א.         שלא לבייש את אחיו המדרש תנחומא (ורשא, פרשת ויגש אות ה) כותב כך: "אמר יוסף בלבו מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים". וכן פירש רש...

בס"ד פרשת ויגש – קריאת שמע או לבכות? המפגש בין יעקב ליוסף לאחר שנים של געגוע וציפייה הדדית, סוף סוף נפגשים האב והבן, יעקב ויוסף. והתורה מתארת את המפגש באופן דרמטי (בראשית פרק מו, כט): "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה, וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד". מקריאה פשוטה של הפסוק נראה שרק צד אחד מבין השניים היה אקטיבי בפגישה, והצד השני היה פסיבי, שהרי הפסוק מתואר בלשון יחיד: "וַיִּפֹּל" "וַיֵּבְךְּ". רש"י כבר הרגיש בקושי, וביאר ע"פ המדרש, שיוסף היה האקטיבי בפגישה, ואילו יעקב עסק בנושאים אחרים: "הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע ".   קושיות על דברי המדרש אך לכאורה דברי רש"י ע"פ המדרש קצת קשים מכמה סיבות: א.    התורה טורחת לספר לנו על יעקב שמיאן להתנחם על מות יוסף. ולכאורה יעקב שכ"כ אהב את בנו יוסף, בפגשו אותו היה צריך גם קצת לבכות ? ב.    מדוע יעק...