דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת שופטים - "צדק צדק תרדוף" הגיעו אליי פעם זוג, שכל הזמן היו ביניהם מריבות. שורש המריבות נבעו, מכך שהגבר טען תמיד שהוא צודק. ובכל נושא הוא לא היה מרפה שאשתו תודה בפניו שהוא הצודק והיא הטועה. שיוכח לעיני כל שהצדק איתו. בפרשתנו כתוב: "צדק צדק תרדוף". הפרשנים שואלים למה כתוב פעמיים את המילה "צדק"? ורבים מסבירים שרצון התורה שנרדוף אחרי הצדק בדקדוק יתר .   ברצוני להציע, שאולי התורה רצתה לרמוז כאן יסוד כנגד לוחמי הצדק: גם כשאתה צודק, ורודף בכל הכוח אחרי ה"צדק" שלך, תבדוק אולי יש עוד "צדק" אחר . התורה מבקשת מאיתנו, לעצור את עצמנו בשעה שאנו עומדים על דעתנו, ולנסות לבדוק אולי יש גם "צדק" במי שאתה יוצא כנגדו. בכל מחלוקת וקונפליקט אפשר להביט עליה בזוויות שונות.   הסבר נוסף ששמעתי פעם מידידי הרב רשי טויטו , ש למילה צדק יש לה 2 משמעויות : א.    במובן של הדבר הצודק – במובן של האמת . ב.    במובן של צדקה, לעשות צדק – במובן של חסד . התורה רוצה להעביר לנו כאן שתי משמעויות ומסרים: א.    גם כשאתה חותר אחרי

  בס"ד פרשת בהר - מי מחזיק את מי?   "העני עושה עם בעל הבית" בפרשתנו מובא (ויקרא כה,לה) פסוק: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ  בּו ֹ ". לכאורה היה צריך להיות כתוב "והחזקת  אותו ", שתחזיק אותו שהוא לא יפול, ולא "החזקת בו " שמשמע שאתה מחזיק בו על מנת שאתה  לא תיפול? מסתבר שאנו צריכים לעזור לעני בשביל שאנו לא ניפול.   המדרש כותב על הפסוק הזה ( ויקרא רבה כה, לה) : " ר' יהושע אומר: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית " . כאשר מישהו מתמוטט לידך ואתה לא עוזר לו - אתה נפגע מזה. הקב"ה ימצא דרך לדאוג לעני, השאלה היא אם אתה תזכה להיות השליח של הקב"ה ולהינצל מכל מה שנגזר עליך.   איך לתת צדקה? עוד כותב המדרש (ויקרא רבה פרשה לד פרשה לד א) על הפסוק: " וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ " הדא הוא דכתיב (תהלים מא) : " אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" ... רב איסי אמר: זה שנותן פרוטה לעני ". ויש לשאול: למה צריך השכלה כדי לתת צדקה, פשוט תיתן?

  בס"ד פרשת קדשים – לדון לכף זכות רש"י בעקבות חז"ל מבאר את הפירוש של הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" – "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ועולה השאלה מה הקשר בין הפסוק לבין הציווי הזה? אם הציווי לדון לכף זכות היה ביאור למצוות "ואהבה לרעך כמוך" זה היה מובן, כי כשאתה אוהב מישהו אתה צריך גם לדון אותו לכף זכות, אך לקשר זאת לציווי "בצדק תשפוט עמיתך" לכאורה זה לא קשור? ועוד יש לשאול , לכאורה זה קצת ההפך, "בצדק" פירושו באופן הכי ישר וצודק, "לדון לכף זכות" זה להסתכל על המציאות ולעקם אותה לכיוון חיובי, לא לחפש את הדבר הצודק ביותר?   ברצוני לנסות להציע שתי תשובות לשאלות שהעלנו: א.    באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להאשים. נטיית הלב הטבעית שלנו היא לדון לכף חובה מישהו שמתנהג בצורה לא טובה ולא ישרה. כאן באים חז"ל ואומרים לנו. אתם רוצים להגיע לאמת השלימה עליכם לדון לכף זכות. עליכם להסתכל על המציאות באופן חיובי, וככה תגיעו ל"צדק".   ב.     חז"ל דורשים כאן את המילה "בצדק" מלשון " צדקה

  בס"ד פרשת תרומה – מעלת הנתינה ציד הרג ציפור אחת הבן איש חי סיפר: פעם אחת אב רצה להתפאר בבנו הקטן, וביקש לבחון אותו בפני חבריו, ושאלו: "10 ציפורים היו על הגג, ציד ירה והרג אחת, כמה ציפורים נותרו?" ענה הבן: "אחת". האב שאל שוב, ושוב אותה תשובה מהבן. האב הסמיק מבושה, ושאל את השאלה באצבעות. ושוב הבן עם אותה תשובה. והבן הסביר: "כשהציד ירה, ציפור אחת שנורתה התקבלה, והתשעה ברחו מהרעש!" חייך האב ושמח בבנו. והסביר הבן איש חי, ככה זה מצוות צדקה, המעשר שאנו נותנים הוא זה שנותר לנו אחר מותנו, כל השאר בורח. הזוזים שהרווחנו זזים תמיד למקום אחר.   "ויקחו לי" מי לוקח? פרשתנו פותחת בציווי (שמות כה, א-ג) : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". שואל הבעש"ט למה כתוב "ויקחו לי"? – מי לוקח? הרי בני ישראל נותנים ולא לוקחים? מה זה "ויקחו לי"? אומר הבעש"ט: כשאתה נותן - אתה לוקח עבורך יותר מאשר אתה נותן.   העני עושה עם בעל הבית אומר המדרש