פרשת בהר - מי מחזיק את מי?

 בס"ד

פרשת בהר - מי מחזיק את מי?

 


"העני עושה עם בעל הבית"

בפרשתנו מובא (ויקרא כה,לה) פסוק:

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ".

לכאורה היה צריך להיות כתוב "והחזקת אותו", שתחזיק אותו שהוא לא יפול, ולא "החזקת בו" שמשמע שאתה מחזיק בו על מנת שאתה לא תיפול?

מסתבר שאנו צריכים לעזור לעני בשביל שאנו לא ניפול.

 

המדרש כותב על הפסוק הזה (ויקרא רבה כה, לה): "ר' יהושע אומר: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית". כאשר מישהו מתמוטט לידך ואתה לא עוזר לו - אתה נפגע מזה. הקב"ה ימצא דרך לדאוג לעני, השאלה היא אם אתה תזכה להיות השליח של הקב"ה ולהינצל מכל מה שנגזר עליך.

 

איך לתת צדקה?

עוד כותב המדרש (ויקרא רבה פרשה לד פרשה לד א) על הפסוק: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ" הדא הוא דכתיב (תהלים מא): "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" ... רב איסי אמר: זה שנותן פרוטה לעני".

ויש לשאול: למה צריך השכלה כדי לתת צדקה, פשוט תיתן?

נראה להסביר שלוש תשובות בדבר:

 

א. לתת לעני שבאמת נצרך

ראשית, צריך לדעת שאתה נותן לעני אמיתי, ולא סתם לנוכל שמבקש צדקה. אחרת אתה "חבר לאיש רשע". מפרנס גנבים וגוזל את העניים הנזקקים. לשם כך חז"ל דורשים מאתנו להשכיל למי אתה נותן את הצדקה.

 

ב. לתת ברגישות

מעבר לכך, צריך לדעת לתת צדקה בהשכלה, ברגישות, במאור פנים, ובהתייחסות נכונה. אם האדם משכיל הוא נותן לדל באופן נכון. באופן שלא יתבייש –  ואז ניצול ביום רעה. מספרים על הרבה מגדולי ישראל שהיו נותנים צדקה במאור פנים. כשהעני מרגיש טוב ושמח לקבל ממנו כל פעם שנתן לו.

כפי שנאמר לגבי שמיטת כספים שצריך (דברים טו, י) לתת במאור פנים: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ".

הברכה בנתינה מגיעה כשהנתינה נעשית במאור פנים.

 

לחשוב כיצד מרגיש העני בשעת הסירוב

החפץ חיים מבאר על הפסוק הזה, שלפני שאתה מסרב לתת הלוואה לעני תנסה לחשוב מה עבר על העני: "עד שהגיע אליך לבקש ממך את ההלוואה חלפו כמה ימים של התלבטות והתייעצות עם אשתו האם לבקש או לא לבקש... וכאשר סוף סוף, הופיע האיש על סף ביתך דחית אותו בשתי ידיים באומרך שאין ביכולתך למלא משאלתו. הרי שברון הלב שגרמת לו היה גדול ביותר. ומה גדול היה השבר בשובו לביתו כאשר בושה וכלימה מכסים את פניו, וכל בני ביתו שציפו בתקווה לשובו עם ההלוואה המיוחלת פרצו בבכי בראותם את ידיו הריקניות... וכשם שלא חמלת על העני, כך אין לחמול עליך! ואז ייגזר הדין והעונש בהתאם לכך".

לכן כשבא אליך עני או נזקק עליך להשכיל ולחשוב על כל הנתונים שעברו עליו, לפני שתחליט לדחות אותו.

 

ג. למנוע מהעני להרגיש שהוא מסכן

נראה להציע, שאולי יש להוסיף הסבר יותר עמוק. שעל כך נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה" צריך לתת את הדעת כיצד למנוע מהעני להגיע למצב שהוא צריך להשפיל את עצמו שהוא ירגיש עני. ההשכלה חייבת להיות כיצד אתה לא משדר שאתה הוא העשיר והוא העני, אלא שניכם שותפים יחדיו לצרכים הכלכליים המשותפים.

 

שותפות עם עני

הדרגה הכי גבוהה בצדקה היא לעשות עם העני שותפות, כך אתה מראה לו כאילו אתה זקוק לו בשביל העסקים שלך.

וכך כותב הרמב"ם: "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו... מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך... או עושה עימו שותפות... כדי לחזק את ידו, ועל זה נאמר והחזקת בו".

מתי אתה עוזר לו באמת? כשהוא עִמָּךְ ולא כשהוא כבר סמרטוט, ואתה מרחם עליו שלא יתבזה.

 

לסיום

שנזכה לעשות חסדים לאותם שצריכים לכך. שניתן מתוך רגישות, שייכות ואהבה, ולא מתוך תחושת עליונות. שנפנים שכשאנו נותנים לאחר, אנו מקבלים יותר משאנו נותנים לו, ומתוך כך נזכה לאחדות אמתית וגאולה שלימה.

 

תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת לך לך - תאווה או אחווה

פרשת לך לך - איך מקרבים?

פרשת תרומה - רגישות לזולת

פרשת המצורע - כוח הדיבור

פרשת תצוה - להאיר את העולם