בס"ד

פרשת ויצא – האמת שנראית כשקר

פתיח

הסופר המשורר הצרפתי ויקטור הוגו שכתב את ה"הגיבן מנוטרדאם" ו"עלובי החיים" (המאה ה-18) כתב פעם: "האמת - היא האמת כולה!".

האם יעקב אבינו גם חשב כך? האמנם זיוף קטן הוא בהכרח שקר גמור?

יעקב מוגדר בחז"ל כבעל מידת ה"אמת". כבר הנביא מיכה מציין (מיכה ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". ורש"י הגדיל וכתב שיעקב זכה לתואר "תם" משום: "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם".

 

דוגמאות לחיי עקלקלות של יעקב

מרפרוף קל בחייו של יעקב, נראה שחייו אינם ממש חיי אמת על פי הגדרה של ויקטור הוגו:

א.    כבר בלידה יעקב מנסה לתפוס את הבכורה בדרך לא ישרה ואוחז בעקב עשיו.

ב.    לאחר שגדלו עשיו ויעקב, יום אחד מגיע עשיו עייף מהשדה. יעקב מנצל את המומנטום וקונה את הבכורה. האם זה דרכו של אדם ישר?

ג.     בשעה שיצחק רצה לברך את עשיו, בא יעקב ב"מרמה" (כטענתו של עשיו) וגונב את הברכות.

ד.    בשעה שלבן קובע עם יעקב את מחיר המשכורת "עקודים נקודים וברודים". יעקב מפצל פצלות, וגורם לצאן ללדת בדיוק מה שהוא רוצה, ובכך מתעשר מצאנו של לבן.

ה.   גם לנשותיו הוא לא מספר כיצד הצאן יולדות בדיוק כפי רצונו, אלא טוען (בראשית לא, ז): "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי".

ו.      אח"כ כתוב (בראשית פרק לא, כ): "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא".

ז.     בדרכו חזרה ארצה, פוגש יעקב את עשיו. פגישה שנראית מלאית חנופה, שם יעקב טוען שכל הרכוש שיש לו זה לכבודו של עשיו (בראשית לב, ו): "וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ".

ח.   יעקב מבטיח לעשיו באותה פגישה שהוא עוד יגיע לבקר אותו (בראשית לג, יג-יד) : "אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי... עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה". ולא מצאנו שיעקב עמד בדיבורו.

ט.    בסיפור של "דינה" ואנשי שכם, הטענה המרכזית של יעקב כנגד שמעון ולוי, היא לא מה נכון ומה אמיתי אלא (בראשית לד, ל): "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ".

י.      בהמשך חייו, יעקב מצווה את בניו לאסוף אוכל ממצרים לא מתוך סבל רעב, אלא רק: "למה תתראו", אל תראו כלפי הציבור שיש לנו עדיין אוכל.

יא.  יעקב כועס על בניו שאמרו שיש להם אח נוסף בבית (בראשית מג, ו): "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח".

 

וכאן השאלה הזועקת עולה: מדוע דווקא יעקב, שכל חייו עקלקלות, זוכה לקבל את תואר מידת האמת?

 

האמת שלימה היא הישרות מול ה'

הגמרא כותבת: "משנין מפני דרכי שלום". ומבאר המהר"ל (נתיב השלום) שהשלום היא שמו של ה', שהוא האמת הגדולה יותר, ולכן מותר לשנות בעבורו.

יעקב, כשמו כן הוא, מלשון "עקב". כל חייו אנשים שמים לו עקב כדי להפילו. סביבו קיימים השקרנים הגדולים ביותר, וכדי להצליח לשרוד הוא חייב להשתמש בערמומיות. כפי שאמר לרחל על לבן אביה (בבא בתרא קכג, א): "אחיו אני ברמאות". זוהי האמת השלימה.

נראה שזו הסיבה שזוכה יעקב לשם "ישראל". ללמדנו שבעיני הא-ל הוא ישר. האמת הגדולה היא הישרות מול ה'.

 

לבן הארמי

לעומת יעקב, לבן הוא כלפי חוץ מאוד "לבן" כל דבריו רשמיים ומעוגנים בחוק. לכל עוול שלו יש לו תירוץ משפטי: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה". איך כשקצת מעמיקים רואים ש"לבן הארמי" בחילוף אותיות הוא "נבל הרמאי".

 

לסיום...

אנו, בני ישראל, צריך להיות ישרים לא רק על פי החוק היבש, אלא ישרים בעיני אלוקים ואדם.

מיעקב למדנו, שה"אמת כולה" היא יותר ממה שויקטור הגו כתב, "האמת כולה" היא הצמדות לרצון ה' בכל חיינו.