פרשת יתרו - שני סוגי אהבה
בס"ד פרשת יתרו – שני סוגי אהבה כפה עליהם הר כגיגית הגמרא (שבת פח ע"א) מתארת את מעמד הר סיני כאירוע שנעשה בכפייה : "ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם". ויש לשאול: למה לכפות? למה לאיים שהם ימותו אם לא יקבלו אותה? למה לא לתת מתנה בשמחה, ובפרט שעם ישראל כבר אמר קודם לכן "נעשה ונשמע"? התוספות בגמרא עונים לשאלה זו, שהיה חשש שבני ישראל יחזרו בהם: "אף על פי שכבר הקדימו נעשה לנשמע, שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן". אך גם על דברי התוספות עדיין ניתן להקשות: האם החשש שיחזרו בהם מרצונם לקבל את התורה היא סיבה לחייבם? האם זו סיבה לכפותם עד מוות? תירוץ בעל ההפלאה על השאלה זו עונה בעל ההפלאה [1] בהקדמה לספרו (הפלאה כתובות הקדמה פתיחה זעירא, ב) : "ואפשר לומר על דרך הפשוט כי ענין האהבה יתחלק לשני פנים: 1. האחד אהבת איש את רעהו לעשות רצונו למלאות אשר ישאל ממנו וככל היוצא מפיו