דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת כי תצא - מה רע בריבית? איסור ריבית בפרשתנו ישנן מספר מצוות שמביעות את התייחסות מיוחדת לקשר שצריך להיות בתוך עם ישראל. אחד האיסורים הקשים היום לקיום במשק הכלכלי הוא איסור ריבית כפי שכתוב בפרשה (דברים פרק כג, כ-כב) : " לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ: לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ ".   שאלות על איסור ריבית כשמתבוננים בפסוק מיד עולה השאלה, איך ייתכן שהתורה מצווה אותנו להשיך (להלוות בריבית) לנוכרי? אם זו פעולה לא יפה אז היא צריכה להיות אסורה כלפי כל אדם. וכי מותר לגנוב מגוי? וכי מותר להציק לנוכרי? - ואם זו פעולה חיובית, מדוע התורה מזהירה אותנו ומדגישה " לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ "? ועוד יש לשאול, למה לא להלוות בריבית? הרי הלוואה בריבית היא טובה הן ללווה (שזקוק להלוואה) והן למלווה?   לא מרווחים על חשבון אחים ונראה לענות , שאמנם אי אפשר לבנות את

  בס"ד פרשת כי תצא – בגלל לחם ומים בפרשתנו ישנה איסור מעניין להתחתן עם עמוני ומואב ( דברים פרק כג, ד-ז ) : "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם:   עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ: ... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם:"   וצריך להבין את מהות האיסור: א.    מדוע ה' החמירו כל כך עם עמון ומואב שאינם רשאים לבוא בקהל לעולם רק בגלל שהם לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים? וכי הם חייבים בכך? ב.    ובפרט שיש מהפרשנים (החזקוני ועוד) שאומרים שהם נתנו להם לחם ומים בתשלום ! גם אנחנו היום משלמים על הלחם והמים אז למה זה כל כך חמור? ג.     ובפרט שהיה לעם ישראל את באר מרים ואת המן ! אז מדוע זה כל כך חמור שלא נתנו להם משהו שהם לא צריכים? ד.    האם חוסר בקידום בלחם ומים עדיף על פני המצרים שעינו אותנו 210 שנים וה' אסר

 בס"ד כי תצא - דחיית סיפוקים ולקיחת אחריות אשת יפת תואר פרשתנו פותחת בדין אשת יפת תואר (דברים כא, ט-י) : " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה:" וצריך להבין, מדוע התורה התירה לחייל לקחת לו גויה באמצע מלחמה? מדוע שהחייל לא יתגבר? מדוע לא נאמר כאן: "והיה מחנך קדוש" או "ונשמרת מכל דבר רע" כפי שכתוב בהמשך הפרשה, ופשוט ייאסר לבוא ולקחת את בנות העמים לנשים?   התמודדות עם יצר הרע נראה על פי דברי חז"ל שהפרשה עוסקת במקרה של קושי, כפי שנכתב בגמרא (קידושין דף כא.) : " לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות (גוססות) שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות " . הפרשייה עוסקת בחייל הפוגש אשת יפת תואר ואינו מסוגל לכבוש את יצרו. הדרכת התורה היא שבמקום שאין ברירה יש לפעול נכון עם יצר הרע, וכפי שכותב רש"י על הפסוק: " שאם אין הקב"ה מתירה, יישאנה באיסור ".

  ‎בס"ד פרשת כי תצא – למה להרוג את הילד? בפרשתנו מובא מצווה של בן סורר ומורה (דברים כא, יח - כא): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ:"   על פסוקים אלו עולה שאלה גדולה, וכי הורגים ילד בגלל שלא שומע בקול הוריו וזולל וסובא?   המשנה (סנהדרין פרק ח משנה ה) עונה על כך: "בן סורר ומורה נדון על שם סופו, ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם".   כעין זה כותבת גם הברייתא המובאת בגמרא (סנהדרין עב.): "תניא רבי יוסי הגליל אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף

 בס"ד פרשת כי תצא – למה לא לתעב מצריים? אחד הציוויים המופיעים בפרשה: "לא תתעב מצרי , כי גר היית בארצו". התרגום אונקלוס וכן רבי יונתן בן עוזיאל , מתרגמים את המילים "לא תתעב" - "לא תרחק ". אסור לנו לרחק אנשים מצריים, כי התגוררנו במצרים. ויש להקשות : 1.     המצרים שחטו את ילדי ישראל, עינו אותנו 210 שנים, עשו לנו סוג של שואה, ובסוף אסור לתעב אותם? 2.     גם בגרמניה היה טוב לסבתא רבה שלי עד שנאצים רצחו אותה. אז אסור לתעב את הנאצים? 3.     האם יש כאן ציווי להיות בתסמונת האישה המוכה , שחוזרת לבעלה אחרי שהיכה בה, ומדברת בשבחו? ונראה לענות , על פי דברי רש"י : "לא תתעב מיצרי מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק ". בשעה שעם ישראל היה רעב לאוכל, ואנשים מתו בכל העולם מרעב, המצרים דאגו לנו, ועשו לנו הכנסת אורחים אמיתית . הם הביאו לנו אוכל לשבוע. החיים הם מורכבים . ישנם תקופות טובות, וישנם תקופות רעות. כל אחד בחייו היו מציאויות שיש בהם גם טוב וגם רע. אמנם אחרי שנים קם מלך חדש , שהתנהג באכ