בס"ד

פרשת שופטים - מה זה להיות "תמים"?

בפרשתנו מובא הפסוק (דברים יח, יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ". זו מצווה מיוחדת, שעד היום יש המצטטים אותה לכל מיני כיוונים, עד כדי הפוכים. "תמים תהיה" ולכן אל תחשוד בכל מיני סיפורי מופתים על בבות שונים אלא תאמין בהם בתמימות ופשיטות, או "תמים תהיה עם ה'" בדוקא, ולא עם כל מיני אותות ומופתים שונים.

נראה ששאלה זו תלויה בהבנתם של הפרשנים השונים. יש מהפרשנים שביארו שהציווי להיות "תמים" הוא קבלת גזירת ה' (במובנים שונים), ויש שביארו שהציווי להיות "תמים" הוא מלשון שלמות דהיינו לקבל את התורה ולכפור באמונות האחרות, שמשמעותו כפירה בדברים אחרים. ננסה לראות כיצד ביארו הפרשנים את משמעות הפסוק תמים: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ".

 

א.    תיאור מציאות: מי ששלם במעשיו הוא עם ה'

ראשית, לא כל הפרשנים הבינו שמדובר כאן על ציווי, מדברי הספרי משמע שאין כאן ציווי, אלא תיאור מציאות (פיסקא קעג), שמשמעותו שמי שיהיה שלם - יהיה עם ה': "תמים תהיה עם ה' אלהיך, כשאתה תם - חלקך עם ה' אלהיך".

ובדומה לזה מובא בדברי הפסיקתא זוטרתא (דף ל עמוד ב) שמי שלא יקיים את העבירות המנויות בתורה קודם לכן, יהיה שלם לפני ה': "תמים תהיה עם ה' אלהיך. אם לא עשית כל הדברים האלה האמורין בענין הרי אתה תמים לפני ה' אלהיך:"

כעין זה הסביר המלבי"ם את תמיהת הרמב"ן על הרמב"ם, מדוע לא מנה את מצוות "תמים תהיה" בספר המצוות, משום שזו מציאות או הבטחה ולא ציווי.

 

ב.    הבטחה: מי שיהיה עם ה' - חיזוי העתידות לא יפגע בו

האור החיים הקדוש על הפסוק, ביאר את הפסוק גם לא כציווי אלא כהבטחה: "אם תהיה עם ה' - תמים תהיה, לא יחסר לך דבר ואין מה שיגיד המזל עליך תתקיים לרעה... וכפי זה תיבת תהיה נמשכת למעלה ולמטה על זה הדרך תמים תהיה אם תהיה עם ה', או על זה הדרך תמים תהיה כשאתה עם אלהיך".

וכן פירש האברבנאל (דברים יח, ט): "ופי' תמים בלתי חסר דבר. אמור אתה לא תהיה חסר דבר מאלו כי הם באמת החסרים לפי שלא יגיע אליהם התועלת אשר ירדופו, אבל אתה תמים תהיה ושלם עם ה' אלהיך ולא יחסר לך דבר. כי ההצלחות המדומות כלם יגיעו אליך עם ה' אלהיך בקיום מצותיו כמו שבא ביעודי התורה. וכל הימים וכל השעות יהיו טובים ומצליחים לפניך ולא תצטרך לעוננות לפי שמלאכיו יצוה לך וברכך בכל מעשה ידיך אשר תעשה".

 

ג.     לא לנסות לחקור מה היה לפני בריאת העולם

רוב הפרשנים ביארו את הפסוק כציווי שמוטל עלינו. במדרש תנאים על הפסוק מובא מספר דעות: "ר' אליעזר הקפר אמר שלא תהרהר אחר דרכי המקום שנאמר (ד לב) "כי שאל נא לימים ראשונים" יכול קודם למעשה בראשית? ת"ל "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ" ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה חוקר אין אתה חוקר לפנים מיכן".

 

ד.    לא להרהר אחר הייסורים שה' נותן

באותו מדרש מופיע דעה נוספת: "ר' אליעזר בן יעקב: אומר שלא תהרהר אחר היסורין".

וכן ביאר האלשיך הקדוש בפירושו השני על הפסוק: "מתנהג בתמימות בין בהיותו יתברך מתנהג עמך ברחמים בין בהתנהגו עמך בדין, שלא תהרהר אחר מדותיו יתברך חלילה, וזהו תמים תהיה עם ה' אלהיך שהם מדת רחמים ומדת הדין". וכן ביאר הרד"ק (תהילים יח, כד).

 

ה.    לא לחקור אחר העתידות אלא לקבלם שיבואו מאת ה'

רש"י על הפסוק כותב כך: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

וכן פסק הסמ"ק (מצוה י): "פי' שלא ישאל בכלדיי' לידע העתידו' אלא אומר מה שירצה הבורא יעשה ולא יחקור מה שיהיה כדאמרינן בהדיה כבשי דרחמנא למה לך."

 

ו.      אמונה שרק דרך ה' ונביאיו ניתן לדעת עתידות

הרמב"ן על הפסוק כותב כך: "שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל. והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם, ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים, כי הוא אלהי האלהים עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו".

וכן ביאר הספורנו: "שלם עמו שגם בדרישת העתידות לא תדרוש זולתו, אבל תדרוש ע"י נביא או על ידי אורים ותומים".

 

ז.     להאמין שאין אמת בכשפים של הגויים

כך כותב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה טז): "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן...  כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: תמים תהיה עם ה' אלהיך".

וכן כתב ספר היראים השלם (סימן תלא).

 

ח.    שלמות אמונה ויראה רק ב-ה' ולא במשהו אחר נוסף

החזקוני מבאר כך: "תמים תהיה עם ה' אלקיך לשון שלמות אל תאמר אהיה ירא יראה אחרת עמו כמו שמצינו בגרי אריות". וכן ביאר האלשיך הקדוש בפירושו הראשון.

 

ט.    בטחון בה' מתוך שלוות נפש אחר מילוי חובתנו

הרש"ר הירש על הפסוק כותב כך: "ה"תמים" מבטל את עצמו לה' בגורלו ובמעשיו ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה, ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'. במילוי חובתו הוא כבר השיג את המטרה העליונה של מעשיו ומחדליו; הוא שילם לה' את מס החובה שנתמלאה בנאמנות, וכל עניין שהוא מעבר לחובתו איננו משבית את מנוחתו... הוא שליו ודאגה איננה חודרת אל לבו".

וכעין זה כתב ר' לוי יצחק מברדיט'ש בספרו קדושת לוי (דברים פרשת שופטים): "וזהו הרמז תמים תהיה עם ה', כלומר כשאתה על זה הבחינה, בחינת השלימות, שיש לך אמונה בבורא ברוך הוא שבוודאי ימלא לך חסרונך, אז תדע שבוודאי 'עם ה' אלהיך', שבודאי ה' עמך".

 

י.      החובה לשמור את קדושת הברית

כך כותב הזוהר (כרך ג שלח לך דף קסו ע"א): "דנטר ברית אקרי תמים... כל מאן דנטיר ברית קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך (דברים יח) "תמים תהיה עם יי' אלהיך", תמים תהיה ולבתר עם יי' אלהיך בזווגא חדא דכיון דנטיר ברית דא עם יי' להוי ולא אתפרש מניה".

 

יא.   למעט בעיסוק בקושיות וחקירות האמונה

בשו"ת משנה הלכות (חלק ז סימן ריח) כתב, שמצוות התמימות היא ריחוק משאלות הכופרים: "פעמים יש להם לבעלי תשובות קושיות בהשקפה למשל במציאות ואחדות ה' וכדומה, והאיך לנהוג בשאלותיהם, ואם לענות להם או לא, ואם לקצר או להאריך בזה. כלל הדברים שלא להרבות בחקירות ובענינים אלא תמים תהיה עם ה' אלקיך ובאמונה כל הממעט בחקירות הרי זה משובח".

וכעין זה כתב ר' נתן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן (תניינא תורת יט): "עיקר התכלית והשלימות, הוא רק לעבוד ה' בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל... עיקר השגת התכלית, הוא רק ע"י תמימות דייקא, דהיינו יראת ה', ומצות מעשיות, בפשיטות גמור... ואמונה זה תפילה, כמו שתרגם פרישן בצלו. כי התפילה משנה הטבע, ונתבטלין החכמות והחקירות, שהם הולכים ע"פ הטבע..."

 

יב.   כשעוסק בתורה יזכור תמיד את ה'

בחסידות דרשו את הפסוק בכיוון אחר, כפי שמופיע בספר בעל שם טוב על התורה (דברים פרשת שופטים פסקה יב): "תמים תהיה עם ה' אלהיך. פירוש, אפילו כשתעסוק בתורה שנאמר בה (תהלים י"ט, ח') תורת ה' תמימה, וזהו שכתוב תמים תהיה אפילו בעסק התורה, תהיה עם ה' אלהיך, ולא תאמר שהתורה נקראת ממילא תורת ה', רק תשגיח על זה היטב".

 

יג.   השלמות מגיעה על ידי מציאת טוב בחסרונות

בספר אגרא דכלה (לר' צבי אלימלך שפירא מדינוב תלמיד ה'חוזה' מלובלין - על הפסוק): "תמים תהיה עם י"י אלקיך. קבלה מתלמידי הבעש"ט כשיש לאדם איזה חסרון ח"ו אזי הוא בודאי מחמת התנשאות הדין ח"ו, אזי יתבונן ויחפש בהענין הזה איזה טובה שיש בזה הענין, וכיון שימצא הטובה אזי יתמתק הדין ברחמים... וזהו תמים תהיה, מבלי חסרון, שיושלם חסרונך, כאשר יהיה הוי"ה והיינו טובה וחסד, עם אלקיך היינו הדין, ורצ"ל עם י"י אלקיך, שתמצא במחשבתך תמיד החסד הגנוז עם הדין, ויתמתקו הדינים ויושלם החסרון ותהיו תמים".

 

יד.   להיות עם ה' ולהאמין בו בכל מצב

לענ"ד אולי ניתן לומר להיות עם ה' בכל מצב, מההתחלה ועד הסוף. המילה "תם" בעברית היא גם סוף. ה' מצווה אותנו תהיו עמדי בכל מצב. על נח נאמר: "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו". אנו רואים שתמימות היא משהו מעבר לצדיקות. וכן על אברהם אבינו נאמר: "התהלך לפני והיה תמים". וכן על יעקב נאמר "איש תם". ה' מצווה אותנו לא להפסיק באמצע הדרך. תהיו איתי עד הסוף, גם כשקשה גם כשלא מובן, תהיו עמדי. זהו השלמות של ה"תם" שהולך מהתחלה ועד הסוף עם ה' כל ימיו.

 

שנזכה, לעבוד את ה' מתוך תמימות אמיתית, וה' הטוב יהיה עמנו כל ימינו. שבת שלום.