פרשת כי תצא - בגלל לחם ומים

 בס"ד

פרשת כי תצא בגלל לחם ומים


בפרשתנו ישנה איסור מעניין להתחתן עם עמוני ומואב (דברים פרק כג, ד-ז):

"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם:  עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ: ... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם:"

 

וצריך להבין את מהות האיסור:

א.   מדוע ה' החמירו כל כך עם עמון ומואב שאינם רשאים לבוא בקהל לעולם רק בגלל שהם לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים? וכי הם חייבים בכך?

ב.   ובפרט שיש מהפרשנים (החזקוני ועוד) שאומרים שהם נתנו להם לחם ומים בתשלום! גם אנחנו היום משלמים על הלחם והמים אז למה זה כל כך חמור?

ג.    ובפרט שהיה לעם ישראל את באר מרים ואת המן! אז מדוע זה כל כך חמור שלא נתנו להם משהו שהם לא צריכים?

ד.   האם חוסר בקידום בלחם ומים עדיף על פני המצרים שעינו אותנו 210 שנים וה' אסר לתעב אותם? עדיף על פני העמלקים שיצאו ראשונים נגדנו למלחמה שלהם מותר להתגייר? עדיף על פני המדיינים שהחטיאו אותנו עם בנותיהם?

 

בפרשנים ישנן מספר תשובות:

 

רעה תחת טובה

הרמב"ן מביא מספר תשובות ודוחה אותם. ואז מבאר הרמב"ן (דברים כג ה):

"הכתוב הרחיק שני האחים האלה שהיו גמולי חסד מאברהם, שהציל אביהם ואמם מן החרב והשבי (בראשית יד טז), ובזכותו שלחם השם מתוך ההפכה (שם יט כט). והיו חייבין לעשות טובה עם ישראל, והם עשו עמהם רעה".

וחשבתי שיש להקשות, וכי בגלל שלפני 10 דורות אברהם אבינו עשה חסד עם לוט הם מחויבים לעשות חסד עם בני אברהם? ובגלל זה להיענש כך?

 

שרצו להחטיא את ישראל

הכלי יקר מבאר (דברים כג פסוק ה):

"העיקר הוא בעבור שהחטיאום, ודבר זה מבואר במקרא שלכך לא קדמום בלחם ומים כדי שיהיו רעבים וצמאים מיגיעת הדרך ועל ידי זה בהכרח, יאכלו מזבחי אלהיהן וישתו מצרצור יין שלהם המרגילים לערוה".

 

דברי הכלי יקר מתאים לדברי המדרש (במדבר רבה פינחס פרשה כא):

"שתי אומות קדמו את ישראל בחרב, ושתים בעבירה: המצרים ואדומים קדמו בחרב... על אלה שקדמו בחרב כתיב (דברים כג) לא תתעב אדומי (דברים כ"ג) לא תתעב מצרי. אבל אלו שקדמו בעבירה להחטיא את ישראל לא יבא עמוני ומואבי (דברים כ"ג) גם דור עשירי עד עולם".

 

אך יש להקשות על הסבר זה מספר שאלות:

א.   הרי היה לעם ישראל מים ומן אז מדוע שהם יפלו בחטא מחוסר מים ולחם?

ב.   בני ישראל לא חטאו עם בנות עמון ומואב אלא עם בנות מדין, אם כן מדוע נענשו רק על הכוונה?

ג.    גם העמלקים רצו להחטיא את ישראל כפי שמופיע במדרשים?

 

שדבקו במידת סדום

אפשר אולי להציע, ידוע שעמון ומואב הם צאצאי לוט ובנותיו שגדלו בסדום. מידתה של סדום היא שאינך מוכן לדאוג לזולת, כפי שהמשנה (אבות פרק ה, י): "שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום"

השאריות של מידת סדום הייתה דבוקה אצלם. במקום להסתכל מי עומד לפניך, ולתת מעצמך למען הזולת הם נשארים בשלהם ואדישים למציאות.

 

לא רק בגלל שהם קרובי משפחה, לא רק בגלל שהם גמלו רעה תחת טובה, ולא רק כי הם רצו להחטיא, אלא כי אין להם את האנושיות הבסיסית להציע כוס מים ומעט לחם. הם הפך מידת החסד. הם מתעלמים מעם ישראל, ולא מוכנים להביא כוס מים וקצת לחם. מי שאין בו מידת חסד בסיסית אומר ה' אני לא מוכן שיהיה דבק בעם שלי ששורשו הוא חסד.

 

אחד האפיונים של עם ישראל זה "גומלי חסדים", אכפתיים, בני אברהם. ומי שמידת סדום דבוקה בו, לא יכול להיות דבק בעם ישראל.

 

רות המואביה

יש להוסיף שמי שהצליחה לתקן ולהינצל מכך זו הייתה רות, שהייתה מואביה, ועליה נאמר "אמה של מלכות". "היטבת חסדך האחרון מן הראשון". היא תיקנה את מידת החסד, ולכן הייתה ראויה להיכנס לעם ישראל.

שנזכה לא להיות אדישים לצרכי הזולת, לא לעמוד מנגד אלא תמיד להיות פנויים לחשוב מה ניתן לעשות למען הזולת.

תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת נשא - לא להתרגל לעוולות

פרשת אמור - השגרה המרגשת

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת קדושים - מה זו קדושה?

פרשת מצורע - המטמון שבייסורים

פרשת פינחס - מהו שלום אמיתי?