דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת האזינו –   מעשי ה' הם צדק ויושר פרשתנו פותחת בשירת משה קודם הסתלקותו לגנזי מרומים. בתוך השירה מתאר משה את גודלו של ה': "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה * וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר * הוּא". פסוק זה נהגו להגיד בהרבה קהילות בשעת ההלוויה טרם קבורת הנפטר, לבטא את האמונה שלנו בה', שמה שעשה הוא הוגן ונכון. הרבה דברים בחיים שלנו לא מתנהלים כפי שהיינו מצפים ורוצים. ואף על פי כן, אנו מצויים להאמין שאין עוול, שיש הוגנות מצד ה'. אמנם אנו רואים בחיינו הרבה חוסר הוגנות: אחד נולד טיפש, אחת מכוערת, אחד חולה, אחת למוגבלת, צדיקים סובלים ורשעים חוגגים. ואז מתעוררת השאלה: היכן היא ההוגנות המובטחת לנו בפסוק, שאין עוול, וה' הוא צדיק וישר? כשמסתכלים על השואה, איך נרצחו מיליונים מהעם הנבחר על לא עוול בכפם, השאלה מתחדדת, היכן "תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט"? ישנן דתות שהתעלמו מן השאלה מלכתחילה, כגון באיסלאם, ששאלת ההוגנות איננה מתחילה, משום שלפי הפילוסופיה המוסלמית הכל נע סביב רצון הא-ל,

בס"ד פרשת שמיני - לשמור על הדממה למה אהרון שתק? אחר שאהרון הכהן הגדול מתבשר על מות בניו האהובים נדב ואביהו הוא מגיב בדממה. על המילים "וידום אהרון". הפרשנים הציעו הסברים שונים מדוע אהרון דמם: 1. שתיקת התדהמה – כל כך נדהם והוא פשוט שותק כי הוא לא מסוגל לדבר (אברבנאל). 2. שתיקה של קבלת הדין באהבה (ספורנו, חזקוני, הכתב והקבלה) . 3. שתיקה של איפוק וחשיבה איך נכון להגיב. כשיעקב אבינו מגלה בתו דינה נאנסה כתוב: "ויחרש יעקב עד בואם". הוא שומר על איפוק ומזמין את בניו לחשיבה על מה ולמה זה קרה, ומה צריך לעשות. 4. שתיקת כנועה – שתיקה של איבוד התקווה וטעם לחיים. כמו אותם ניצולי שואה ששתקו אחרי התופת שהם עברו. שאינם מסוגלים כלל לדבר מרוב צער ועגמת נפש.   סיפורו של צמח דוד פרג'ון ז"ל ברצוני לנסות להציע פירוש נוסף לאור תופעה שראיתי לפני כמה שנים. במוצאי פורים תשע"ט, נפטר לעולמו מדום לב ביישובנו האברך היקר צמח דוד פרג'ון ז"ל (בן 22 במותו). ביום פטירתו הספיק לקיים מצוות רבות: o      קם לתפילת ותיקין , כדי להכין את עצמו רוחנ

 בס"ד פרשת וארא – לענות דרך הלב ה' לא עונה לשאלת משה בסוף הפרשה הקודמת משה פונה בשאלת השאלת (שמות פרק ה, כב-כג): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ": משה שואל את ה': למה עם ישראל סובל? למה הייתה שואה? היכן אלוהים נמצא בכל התמונה? והנה תשובת ה' מפתיעה (שמות פרק ו, א) : " עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ". במילים אחרות, אומר ה' למשה: "יהיה בסדר, עוד תהיה יום אחד גאולה".   שאלות על תגובת ה' בדבריו של ה' לכאורה התשובה חסרה. ועל כך נשאל 3 שאלות: שאלה 1 : איך התשובה הזאת עונה לשאלת משה: "למה הרעותה"? שאלה 2: מדוע גם אחר כך ה' לא עונה לשאלת משה למה עם ישראל סובל כל כך הרבה? שהרי בתחילת פרשת וארא : ה' ממשיך כאילו לא קרה כלום, ומעביר שוב את א