דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת קדושים – להקדיש את עצמי לכלל   מספרים, שכשנשאל הרב שלמה זלמן אוירבך (מגדולי פוסקי ההלכה ומחשובי הרבנים בדור הקודם) האם הוא נוסע לקברי צדיקים בחו"ל הוא נהג לענות שמידי פעם הוא מבקר את הקברים של הצדיקים הגדולים ביותר וזאת מבלי לצאת מהארץ. כששאלוהו לפשר דבריו השיב שבעוברו ליד הר הרצל בירושלים הוא נזכר בחיילים שקבורים שם וניגש להתפלל שם, משום שהם קדושים ששמסרו נפשם למען עם ישראל.   פרשתנו פותחת בציווי ה' למשה (ויקרא פרק יט, ב): "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". וצריך להבין מהו הציווי להיות קדושים, כיצד זוכים להיות קדושים? ולמה ציווי זו מופנה לכל עדת בני ישראל?   רש"י מבאר לנו: "אל כל עדת בני ישראל - מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל ". ניתן להסיק מכך, שהקדושה חייבת לבוא דווקא מתוך חיבור לכלל ישראל .   הטיב לתאר זאת השפת אמת (הראשון בפרשת קדשים): "עיקר הקדושה על ידי שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנסת ישראל

בס"ד פרשת בא – כמה דם עוד צריך? חירות מתוך דם בשנים האחרונות יהודים רבים נהרגו בידי בני עוולה על הזכות לגור בארץ ישראל.  מישהו פעם אמר לי: "חירות לא מושגת מבלי להקיז דם". האמנם? האם חייבים לראות נהרות דם כדי להגיע אל התכלית? כדי לזכות לגאולה? אין דרך אחרת יותר נעימה להגיע לייעד הנכסף? דם הפסח ודם המילה המדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק כט) מתאר את רגע יציאת מצרים: " וּכְשֶׁעָבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת דַּם הַבְּרִית וְדַם הַפֶּסַח , נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל , שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז , ו) " וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי ". כעין זה מופיע במדרש רבה (פרשה יט) : " היה הקב " ה מבקש לגאלן ולא היה להם זכות מה עשה הקב " ה ? קרא למשה ואמר לו לך ומהול אותם ... נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקב " ה עובר ונוטל כל אחד ואחד ונושקו ומברכו שנ

 בס"ד פרשת נח – להיות אינדיבידואליסט או סוציאליסט? פתיח שתי  טרגדיות מופיעות בפרשתנו: דור המבול ודור הפלגה. ננסה לעמוד על אופיים של שורש החטאים של כל דור. ומשם להבין מה המסר אלינו. חטאם של דור המבול דור המבול עליו נאמר (בראשית פרק ו, יג) :  "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ".  ומבאר רש"י על הפסוק: "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". זהו דור שכל אחד טוען שהעולם שייך לו. ה' לא מוכן להשאיר עולם שכזה, וקובע (בראשית פרק ו, יז) : "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע"   חטאם של דור הפלגה לעומתם, דור הפלגה הלכו לקיצוניות השנייה, והציעו (בראשית פרק יא, ד) :  "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".  ה' מתבונן על אותם אנשים ומזהה (