בס"ד

פרשת בא – כמה דם עוד צריך?

חירות מתוך דם

בשנים האחרונות יהודים רבים נהרגו בידי בני עוולה על הזכות לגור בארץ ישראל. 

מישהו פעם אמר לי: "חירות לא מושגת מבלי להקיז דם". האמנם? האם חייבים לראות נהרות דם כדי להגיע אל התכלית? כדי לזכות לגאולה? אין דרך אחרת יותר נעימה להגיע לייעד הנכסף?

דם הפסח ודם המילה

המדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק כט) מתאר את רגע יציאת מצרים: "וּכְשֶׁעָבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת דַּם הַבְּרִית וְדַם הַפֶּסַח, נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ו) "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי".

כעין זה מופיע במדרש רבה (פרשה יט): "היה הקב"ה מבקש לגאלן ולא היה להם זכות מה עשה הקב"ה? קרא למשה ואמר לו לך ומהול אותם... נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקב"ה עובר ונוטל כל אחד ואחד ונושקו ומברכו שנאמר (יחזקאל טז) "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו'" חיי בדם פסח, חיי בדם מילה".

על מדרשים אלו עולות מספר שאלות:

א.   מדוע היה צריך ה' לראות דם כדי לגאול את ישראל?

ב.   מה מיוחד בשתי המצוות הללו "דם הפסח ודם המילה" שבזכותן דווקא נגאלו ישראל?

 

הגאולה האחרונה

המדרש (פרקי דרבי אליעזר פרק כט) ממשיך ומתאר שבזכות דם הפסח ודם המילה נגאל בגאולה האחרונה: "וְכִי מָה רָאָה הַכָּתוּב לוֹמַר שְׁתֵּי פְעָמִים "בְּדָמַיִךְ חֲיִי". אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת דַּם בְּרִית מִילָה וְדַם פֶּסַח גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וּבִזְכוּתָם אַתֶּם עֲתִידִין לִגָּאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית, לְכָךְ נֶאֱמַר שְׁתֵּי פְעָמִים "בְּדָמַיִךְ חֲיִי"".

ושוב צריך להבין מדוע ה' רוצה לראות דם כדי לגאול אותנו?

ועוד יש לשאול, שהרי אין לנו עדיין את האפשרות להקריב קורבן פסח, ואם כן, כיצד נוכל להיגאל בגאולה האחרונה?

 

חיבור בין גוף לרוח

על מנת ליישב את השאלות הללו, נראה לומר שדם מבטא מסירות נפש עד הסוף. מסר של נכונות לא לוותר בשום אופן.

ששתי המצוות הללו מבטאות באופן הכי מובהק את מהותו של עם ישראל:

·      דם המילה – יורד מגופו של האדם - כנגד קדושת הגוף הישראלי.

·      דם הפסח – המעיד על האמונה בה' - כנגד קדושת הרוח הישראלית.

ברגע שהתמזגו הדמים הללו (הגוף והרוח) ניתן להיגאל. לא מספיק להיות יהודי המאמין בה', אך אינו שומר תורה ומצוות בגופו, ומאידך לא מספיק להיות יהודי שומר תורה ומצוות בגופו, אם אינו מאמין בה' באופן מוחלט. החיבור בין קדושת הגוף לקדושת הרוח זה הכלי להוביל אותנו לגאולה השלימה.

 

חיבור בין פרט לכלל

ניתן לראות את השוני בין דם המילה לדם הפסח באופן נוסף:

·      דם המילה – מצווה פרטית אינטימית ואישית.

·      דם הפסח – את קרבן פסח אוכלים משפחות משפחות יחדיו, זהו חג לאומי. המבטא מסורת העוברת מדור לדור בכלל ישראל.

החיבור בין הפרט לכלל מוביל את עם ישראל לגאולה השלימה. כשכל יהודי דואג לעבודת ה' שלו, וכן לצרכי כלל ישראל תבוא גאולה. יהודי חייב שיהיה לו קשר אישי מול אלוקיו, אך גם קשר וחיבור לחלק של כלל עם ישראל.

שתי מצוות אלו (ברית מילה, וליל הסדר) הפכו למצוות המייצגות את המובהקות של היהדות. גם בימינו רוב עם ישראל מקפיד שלא לוותר על שתי המצוות הללו.

 

לסיום

אין חובה לראות דם שנשפך כמים כדי לזכות לגאולה. אין הכרח לשלם בקורבנות אדם כדי לעבור את חבלי לידת עם ישראל. אם נשכיל להחיל את רעיון השאיפה לקדושה בגופנו וברוחנו, אם נצליח לעשות את רצון ה' במובן פרטי ומתוך חיבור לכלל, אין ספק שנזכה לגאולה שלימה בקרוב ללא כל צער ויגון.