פרשת שמות - הסנה בוער באש
בס"ד
פרשת שמות – הסנה בוער באש
מה משמעות המראה?
ה' נגלה למשה דרך הסנה
(שמות
ג, ב):
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה".
וצריך להבין: מה המשמעות שהתורה
מציינת "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ
אֻכָּל"? למה ה' ככה מתגלה למשה רבנו? מה המשמעות של המראה המשונה הזה?
עם ישראל יישאר לנצח
נוכח כל הבאים לכלותו
ישנו הסבר, שהסנה הינו
משל לעם ישראל במצרים. שאף שעם ישראל חלש ועלוב כקוץ, והאש מנסה לכלות אותו, הוא
מחזיק מעמד. אפילו שהמצרים מנסים לענות אותו (שמות א, יב): "וְכַאֲשֶׁר
יְעַנּוּ אֹתוֹ" עם ישראל: "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". באופן
זה ה' מעביר למשה רבנו את המסר. דע לך, שעם ישראל על אף כל הצרות שהוא עובר, אני
אבוא להציל אותו.
אש כביטוי לקודש וסנה
כביטוי למניעות
חשבתי לנסות להציע הסבר אחר.
אולי האש היא אש הנשמה, אש השואפת לקודש, אש הרוצה להתרומם מעלה שבוערת בתוכנו.
והסנה אלו הקוצים שמפריעים לה לבעור.
יש בנו אש גדולה
"א-להי נשמה שנתת בי טהורה היא", אבל יש כל כך הרבה קוצים בדרך. הקוצים
לא מתכלים, ומונעים מהאש לבעור.
אדם מנסה להתגבר על
תאוות האכילה והיא מגיעה אליו שוב ושוב. אדם מנסה ללמוד תורה ומגיע לשיעור
ונרדם. אדם מנסה לא להתעצבן ומגיע אליו כעס בלי שרצה. אדם מנסה שלא להתגאות אבל גם
בזה היצר מפיל אותו. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".
דרך העולם
מה עושים רוב העולם? –
מכבים את האש. אומרים לעצם: "נשאר בעולם הקוצים ונשרוד". רוב
העולם התייאש מרוחניות, מאש שעולה גבוה.
משה בחר להפסיק לתקן
מבפנים
משה רבנו אחרי שניסה
לחולל שינויים ותיקונים בעולם, נראה שהוא קצת מתייאש והולך למדבר להתפלל
להשיג השגות רוחניות, רק אש. אחרי שמשה הרג איש מצרי, גער באיש ישראלי הרשע, נאבק מול
רועי מדין, הוא הולך לרעות את הצאן במדבר, ורואה שהעולם הזה עקום ואי אפשר
לתקן אותו, הוא מחליט שהוא יתעלה לבד מבחינה רוחנית.
עלינו לבעור בתוך
העולם הזה
בא ה' וקורא לו,
תמשיך את הבעירה שלך בתוך הסנה. אל תטעה לחשוב שהסנה ייעלם, הקוצים יישארו
כל הזמן, אבל אל תוותר. הגדלות היא להמשיך את אש הקודש בתוך הסנה. בתוך
ההתמודדויות. בתוך מצרים הרעים, בתוך עם ישראל שגם שם יש הרבה מה לתקן.
בא ה' ואומר למשה:
הסנה בוער באש. הסנה לא יישרף לעולם, וההפך "כל הגדול מחברו יצרו גדול
ממנו". על אף הסנה שקוציו הפוכים וככל שמנסים להיכנס אליו יותר קשה לצאת.
עדיין האש קיימת. מתוך הסיבוכים אני רוצה לראות את האש שלך.
משה רבנו טוען, אינני
מסוגל, זה לא מתאים לי, אני "כבד פה וכבד לשון". לא מבינים את
המסרים שאני מנסה לומר. יש את אח שלי אהרון, יש כאלו אולי שיצליחו להתמודד עם כל
הקוצים הללו, יש דיפלומטים טובים יותר, אני מחפש עולם מתוקן. אומר לו ה' אני רוצה
אש קודש שבוערת על אף כל הקוצים.
להיות איש קודש בעולם
לא פשוט להיכנס
לפוליטיקה ולשמור על קדושה, לא פשוט להיות מנהיג קהילה ולא ליפול לשררה, לא פשוט
להיות איש קדוש בעולם הזה. להיות באש בתוך הסנה.
הסנה לא ישרף, השאלה
האם אנחנו מצליחים לבעור מבחינה רוחנית על אף כל הקוצים שסביבנו?
תגובות
הוסף רשומת תגובה