דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת חיי שרה - הכל לטובה בפרשתנו פותחת במילים: " ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ".  ופירש רש"י, מדוע כתוב את המילה שנה, כמה פעמים: "שכולן שווים לטובה". וצריך להבין, הייתכן שכל ימיה של שרה אימנו שווים לטובה? הלא דברי ימי חייה של שרה אימנו ידועים לכל, ורוב רובם מלאים סיבות לצער ויגון. א. היא הלכה אחרי אברהם לאור כשדים, משם לחרן, משם לארץ כנען, משם למצרים, משם לארץ פלישתים, ומשם לבאר שבע. ב.   היא הייתה עקרה עד גיל 90. ג.     היא נאצלה פעמיים לעבור לגברים זרים (פרעה, ואבימלך). ד.   היא נאלצת להציע לאברהם לשאת את הגר המשרתת שלה, שאולי דרכה תזכה לילדים. ה. הגר מרגישה עליונה ומזלזלת בשרה. ו.     בגיל 127 מודיעים לה שבנה נלקח לשחיטה. ז.    היא מתה מצער כשמתבשר לה שבנה נשחט. אם כן יש להתבונן מהו סוד כוחה של שרה אימנו, שחרף כל גלי הייסורים לא באה לידי צער ויגון, והייתה שרויה בשמחה וטוב לב? ה" שפת אמת " (תרנ"ו) ביאר את כוונת רש"י, שקיבלה בתמימות ובאהבה מה שעבר עליה כל ימי חייה. כמו שכתוב

 בס"ד פרשת חיי שרה - מי הקורבן בעקדת יצחק? שבוע שעבר בסוף פרשת "וירא" קראנו על עקדת יצחק. עקדת יצחק היא סמל מסירות הנפש בעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. כפי שאנו מזכירים בראש השנה: " ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור ". אחת השאלות הגדולות שעולות על פרשיית העקדה, מדוע היא כל כך משמעותית? הרי בסופו של דבר לא קרה כלום? אמנם היה ניסיון לאברהם לראות האם הוא מוכן לשחוט את בנו, ואכן הוא עמד בכך בגבורה, אך שום קורבן לא הוקרב ממש חוץ מאיל? האם חנה (מסיפור חנה ושבעת בניה) לא עמדה בניסיון גדול יותר כשראתה בן אחר בן מת על קידוש ה'? האם כשרועי קליין קופץ על רימון להצלת חבריו זה לא ניסיון גדול יותר?   ברצוני לנסות להעלות אפשרות, שאולי הקורבן האמתי בעקדת יצחק הוא לא אחרת משרה אמנו . שרה היא זו שמסרה את נפשה בעקדת יצחק. יצחק נעקד, אברהם הסכים לשחוט, אך שרה מסרה את נפשה. כפי שכותב המדרש (בראשית רבתי חיי שרה) : "שבשעה שראה סמאל (השטן) שלא קבלו ממנו אברהם ויצחק, הלך אצל שרה, אמר לה: "בעלך היכן הוא?" אמרה לו: "למלאכתו הלך!". "ובנ

בס"ד פרשת לך לך – דמותה של שרה שרה כמבוטלת לאברהם במבט על דמותה של שרה ניכר שהיא הולכת כל חייה אחרי אברהם, היא מתמסרת לרעיון שאברהם מנחיל לעולם: 1.    היא הולכת אתו לארץ כנען מבלי ששמעה את דבר ה' המצווה לכך. 2.    היא הולכת עם אברהם בעקבות הרעב למצרים. 3.    במצרים היא לא מתנגדת לבקשת אברהם לשקר למענו: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ" על מנת להצילו ממוות. 4.    היא לא מתנגדת להינשא למצרי, בעבור אברהם: "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ". 5.    היא לא זוכה לפרי בטן עד גיל 90, והיא מציעה לאברהם להינשא לשפחתה וממנה להבנות וללדת לאברהם ילדים. 6.    היא נאלצת להילקח לבית אבימלך מלך גרר שלוקח אותה לאישה, שוב, על מנת שאברהם לא ייפגע חלילה. 7.    היא נאלצת להתווכח עם אברהם על גירוש ישמעאל שפוגע בחינוך יצחק. 8.    בשעת מיתתה (על פי המדרש), יוצאת נפשה מצער, כשהיא שומעת על עקדת אברהם את יצחק בנה. אנו רואים כאן, ששרה היא יד ימינו של אברהם. היא מלווה אותו לאורך כל הדרך. ומתמסרת למען הצלחתו בכל הרעיון המונותאיזם שהם