דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא

 בס"ד דבר תורה לסוכות – החזרה לגן עדן דרשה שנאמרה בבית כנסת המרכזי יד בנימין - סוכות תשע"ו – הלל מרצבך [1] סוכות כשבע ברכות לפני 3 שנים אמרתי באחד מדברי התורה הראשונים שלי, שישנו תהליך שאנו עוברים בחג הסוכות: ראש השנה – כנגד האירוסין , הקידושין. בו בחרנו בה' למלך והוא בחר בנו להיות עבדיו. ביום כיפור – כנגד הנישואים , כל ענייני הכתובה, הפרטים השונים לסגירת החוזה. נעילה זה חדר הייחוד בו אנו ננעלים עם ה'. סוכות – שבע ברכות שבעה ימים כנגד הסוכה. אנו במעין חדר ייחוד שבעה ימים עם ישראל עם ה'. מהו חדר הייחוד הזה? גן עדן!   לשבת בצלו של ה' בגן עדן ה-'שפת אמת' נותן ביטוי לזיקה שבין סכות וגן עדן (דברים - לסוכות - שנת תרמ"ג) " ימי הסוכות שנקראים זמן שמחתנו כי השם יתברך זיכה אותנו לישב בצלו. והיא מעין בחינת הגן עדן דכתיב וישם שם כו' האדם. ועיקר הבריאה היה להיות דירת האדם שם (= בגן עדן). ושם היה השמחה כמו שנאמר כשמחך יצירך בגן עדן. והגם שכתוב ויגרש את האדם. אעפ"כ יש זמנים שמתנוצץ קצת הארה מבחינת הגן עדן ..." חג העצים