דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת שופטים – איך לפתוח את השער הבא?   פרשתנו פותחת במילים: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" . הפרשנים מקשים למה כתוב שצריך לתת את השופטים והשוטרים דווקא בשערים ?   רש"י מבאר שהשער הכוונה היא לתת "בכל עיר ועיר". אך אם כך, השאלה גדולה יותר, למה כתוב בתורה דווקא "בכל שעריך" ולא "בכל עריך"?   השפתי כהן על התורה מביא שיש בכך רמז, שיש שערים בגוף האדם: עיניים, אוזניים, נחיריים ופה. ובכל השערים שבגוף האדם צריך לתת עליהם שופטים ושוטרים. תפקיד השופטים והשוטרים להחליט מה להכניס דרך שערי הגוף ומה לא להכניס. מה להוציא ומה לא להוציא. באופן זה האדם מתקדש ומתעלה. מספרים , ששאלו פעם את הבבא סאלי: כיצד זכית להגיע לדרגה רוחנית של רוח הקודש? וענה להם: כל ימי נזהרתי ממה שנכנס לגופי וממה שיוצא מגופי.   השפת אמת מוסיף תובנה נוספת לפסוק ומבאר, שבכל פעולה שיהודי עושה צריך שיהיו שם: שופטים ושוטרים. ה"שופטים" - מציינים את עולם המחשבה : ההבנה, הדעת, והכוונה. ה"שוטרים" מציינים את עולם המעשה : ההוצאה לפועל של ה

  בס"ד פרשת פינחס - בין קנאות לרפורמה בין פנחס לבנות צלופחד פרשת פנחס מתארת שני אירועים כמעט הפוכים המאיימים על היחס בין התורה לציבור: א.      מעשה פנחס. ב.      מעשה בנות צלפחד.   הדיסוננס של שני המעשים במעשה פינחס בא אחד ועושה מעשה נועז על פי דעתו, ודוקר באמצע הרחוב אנשים שנוהגים שלא כשורה לפי הבנתו. אין ספק שזהו מעשה חריג שלא יהווה המלצה לאדם מהרחוב. מאידך, בנות צלופחד, באות בנות, ודורשות לקבל נחלה בארץ ישראל. שינוי הלכתי. לקבוע שינויים משמעותיים בגדרי ההלכה.   קנאות או הכלה יש מהדרשנים שבוחרים את אחד מהמקרים וזועקים על החובה לקנא לה', או מאידך על החובה לדרוש שוויון זכויות. נראה שלא בכדי בפרשה אחת הונחו שני מקרים שמצד אחד זהים ומצד שני כמעט הפוכים: זהים בחריגותם מהכלל הנורמלי, והפוכים בסימבוליות שכל מקרה מבטא: האחד קנאות לה', והשני דאגה לאחר המקופח.   כולם ברוכים שמעתי בשם ידידי הרב אבינדב אבוקרט שליט"א, שהמדהים הוא שבשני המקרים ה' נותן את ברכתו, ומגלה אמפטיה למעשה החריג: אצל פינחס ה' אומר על פנחס (במדבר פרק כה, יא-יג) : &q

  בס"ד פרשת ויקרא – איך מתקרבים? משמעות "ויקרא" ספר ויקרא פותח כך (ויקרא א, א): " וַיִּקְרָ א אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר ". ויש לשאול מדוע מתחיל הפסוק בלשון "ויקרא" ומיד אח"כ "וידבר"? וכן צריך להבין, מדוע האות "א" במילה "ויקרא" היא כתובה בקטן ?   ההבדל בין "ויקר" ל"ויקרא" נראה לומר שלפני שה' מדבר אל משה הוא קורא לו, הוא דורש ממנו כוונה מיוחדת. רש"י מבאר על הפסוק: " לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה , לשון חבה , לשון שמלאכי השרת משתמשים בו, שנאמר (ישעיה ו ג) "וקרא זה אל זה". אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה , שנאמר (במדבר כג ד) " ויקר אלהים אל בלעם "."   ההבדל בין הקריאה למשה לקריאה לבלעם הוא אות אחת בלבד, האות " א ". המילה "ויקר" של בלעם היא מלשון מקרה . לעומתו, אצל משה יש אות "א" קטנה, שהיא מבטאת לנו שיש ה' אחד שדואג לכל המקריות שסובבת

 בס"ד פרשת לך לך – חיבור בין הראש לידיים אברהם אבינו מצפה שנים רבות לבן, וכשסוף סוף מתבשר על לידת ישמעאל, התורה מתארת את אופיו של הבן שנולד  (בראשית טז, יב) : " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן " . הביטוי " פרא אדם " מוכר לנו כביטוי גנאי לאדם שלא מתנהג בדרך ראויה. אך לגבי הביטוי " ידו בכל " הפרשנים נתנו מספר הסברים למשמעותו. נביא ארבעה הסברים מתוך דברי רבותינו, וננסה להציע כיוון נוסף:   א. רש"י פירש על המילים: "ידו בכל"- " לסטים ". שיהיה גנב , שלוקח מאנשים דברים. ב.   האבן עזרא פירש את המילים: "ידו בכל" - " שינצח מתחלה כל הגויים". שיהיה לוחם . ג.     החזקוני פירש:   "ידו בכל - בכל מיני סחורה ". שיהיה סוחר. ד.   בעל הפנים יפות פירש: "שהיתה ארצו ארוכה מאוד ומסבב לכמה ארצות... ולשון ידו הוא גבול ומקומו". בעל שטחי נדל"ן רבים.   חשבתי לנסות להציע לענ"ד הסבר נוסף. היום, כשרוצים לשבח מישהו ולומר עלי