דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד  פרשת בלק - הכל תלוי במבט כשהייתי בגן, ילד אחד לעג לי על משהו. באתי בוכה לאימא שלי וספרתי לה שהילד קילל והעליב אותי. אמי הרגיעה אותי ואמרה לי: "חמוד. אל תתייחס אליו. אולי הוא פשוט סתם מקנא בך".   בפרשתנו מסופר שבלעם רצה לקלל את עם ישראל. וצריך להבין מה כוח של הקללות של בלעם, וכי בגלל קללה כלשהי יקרה משהו. והרי כששמעי בן גרא בא לקלל את דוד המלך, תגובתו הייתה (שמואל ב, טז, י) : "כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן" , הוא לא מתרגש מכך יותר מדי, הוא נותן לשמעי לקלל. ואם כן מדוע כאן היה כל כך חשוב לבלק שבלעם יקלל, ולמה היה זה משמעותי שבלעם בסוף לא יקלל?   כדי לענות על כך, נשים לב שהגמרא מספרת לנו על כוחו של בלעם שהיה יודע למצוא את הזמן שבו ה' כועס (בבלי ברכות ז ע"א) : " "ואל זועם בכל יום"... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע... שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה ". מה משמעות העניין שבלעם ידע לכוון את השעה שבה ה' כועס? מה משמעותו ש