בס"ד 

פרשת בלק - הכל תלוי במבט

כשהייתי בגן, ילד אחד לעג לי על משהו. באתי בוכה לאימא שלי וספרתי לה שהילד קילל והעליב אותי. אמי הרגיעה אותי ואמרה לי: "חמוד. אל תתייחס אליו. אולי הוא פשוט סתם מקנא בך".

 

בפרשתנו מסופר שבלעם רצה לקלל את עם ישראל. וצריך להבין מה כוח של הקללות של בלעם, וכי בגלל קללה כלשהי יקרה משהו. והרי כששמעי בן גרא בא לקלל את דוד המלך, תגובתו הייתה (שמואל ב, טז, י): "כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן", הוא לא מתרגש מכך יותר מדי, הוא נותן לשמעי לקלל. ואם כן מדוע כאן היה כל כך חשוב לבלק שבלעם יקלל, ולמה היה זה משמעותי שבלעם בסוף לא יקלל?

 

כדי לענות על כך, נשים לב שהגמרא מספרת לנו על כוחו של בלעם שהיה יודע למצוא את הזמן שבו ה' כועס (בבלי ברכות ז ע"א): ""ואל זועם בכל יום"... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע... שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה". מה משמעות העניין שבלעם ידע לכוון את השעה שבה ה' כועס? מה משמעותו של הכוח הזה?

 

נראה להסביר, שבלעם התאפיין בעין רעה, כפי שאומרת המשנה (אבות פ"ה, מ"ט): "עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע". עין רעה משמעותה למצוא את הנקודה השלילית שבכל דבר שעמד לפניך. הכוח של בלעם היה בלמצוא את נקודת התורפה של הסובב אותו.

 

כשאדם מקלל את חברו, הוא מחפש את הנקודה הרעה שבחברו, ובשעה שהוא אומר אותה, הוא מגדיל ומעצים אותה, ונותן תוקף לכוח השלילי בעולם. בלעם ידע למצוא את נקודת התורפה של כל המציאות, אפילו את הרגע הקטן ש-ה' כועס הוא ידע למצוא. ולקחת את אותו רגע, ובעינו האחת והיחידה (כדברי רש"י על הפסוק (במדבר כד, ג): "שְׁתֻם הָעָיִן:"- "למדנו שסומא באחת מעיניו היה") הצליח בלעם לראות רק את השלילה שבכל דבר. זה מה שהוא ראה.

 

לעומתו, אברהם אבינו היה בעל עין טובה. הוא ראה בכל דבר במציאות את הנקודה החיובית שיש בה. אף כשהכל אפל והמציאות מחשיכה לו פנים הוא שמח, משום הוא רואה את הטוב. דוגמא לכך, ניתן לראות שאפילו אצל אנשי סדום חיפש: "אולי ימצאון שם עשרה צדיקים". אברהם לא מתייאש גם כשממתין עשרות שנים לבן. עינו הטובה מחפשת היכן יוכל להטיב, בכל עת ובכל זמן, וכיצד במקום הכי קשה ניתן למצוא ולאות את הטוב.

 

כשאדם רואה את הצדדים השלילים של המציאות, הוא יכול להפיל את כל המציאות לתחתית נוראית. ואילו כשאדם מסתכל בעיניים חיוביות הוא יכול לרומם ולקדש את כל המציאות כולה. הכל תלוי בעיניים שלנו, כיצד נסתכל על כל מציאות שעומדת לנגד עיננו. ניתן לראות תמיד את המציאות, גם באופן החיובי וגם באופן שלילי, לפי איך שנסתכל במציאות כך המציאות תתממש בפועל. מי שרואה רע ומדבר רע, יפעל רע. ומי שרואה טוב, ידבר טוב - ישפיע דברים טובים לעולם.

 

ר' נחמן מברסלב מבאר בליקוטי מוהר"ן (תורה רפב): "על ידי זה שמוצא בו {באיש רשע} איזה מעט זכות אזי מעלה אותו באמת לכף זכות, ויכול להחזירו בתשובה". מלמדנו ר' נחמן שאף שמצא אפילו רק מעלה קטנה, כבר יכול לשנות לו את כל עולמו, בזכות העין הטובה, שגרמה למחשבה טובה.

 

שנזכה לפתח עיניים טובות שרואות את הדברים הטובים של המציאות, וכך נשפיע טוב לעולם כדרכו של אברהם אבינו.

 

שבת שלום, הלל מרצבך