רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית הכנעה

פרשת לך לך - כוכבים, חול הים והעפר

תמונה
 בס"ד פרשת לך לך - חול, עפר וכוכבים לאורך ספר בראשית מבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב כחול הים, כעפר הארץ וככוכבי השמים. לכאורה, מדובר בשלוש דרכים לתאר את אותו הדבר: עם ישראל יהיה עם גדול ורב. אולם אם נתבונן בדברים, נגלה שכל אחד מהדימויים מבטא תכונה אחרת, ואולי גם תקופה אחרת בחיי האומה. מדוע התורה משתמשת בשלושה דימויים שונים? ומה אפשר ללמוד מכך על דרכו של עם ישראל לאורך הדורות? שלושה דימויים, שלוש משמעויות הכלי יקר, בפירושו לבראשית כ"ב, י"ז, עומד על ההבדל בין שלושת הדימויים ומסביר שהם מבטאים שלושה מצבים שונים בתולדות ישראל: הצלחה וגדולה, שפלות והתמודדות עם אויבים.   כוכבי השמים - כשהאומה מאירה על הפסוק שנאמר לאחר עקדת יצחק, "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ... כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם", כותב הכלי יקר: " בזמן השלוה וההצלחה הוא ממשילם לכוכבים לשון גדולה " . הכוכבים מסמלים רוממות, אור וגדולה. הם נמצאים למעלה, מאירים את החשכה ונראים למרחוק. כך גם עם ישראל, כאשר הוא נמצא בתקופה של הצלחה, שגשוג ומעמד מכובד, הוא נמשל לכוכבים. יש...

פרשת ואתחנן - אהבת השם עם יצר הרע

תמונה
  בס"ד פרשת ואתחנן – לאהוב עם יצר הרע הלל יעקב מרצבך פתיחה – עבודת ה' עם שני יצרים בפרשתנו מופיע הציווי לאהוב את ה'. ציווי זה לא מופיע לפני פרשת ואתחנן, אך יופיע סך הכל 10 פעמים החל מפרשה זו. הציווי לאהבות את ה' הוא מיוחד בכך שעליו נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך ובכך מאודך". המשנה במסכת ברכות (פרק ט משנה ה) עוסקת בשאלה מה ההגדרה של כל חלק בפסוק. ומבארת כך: "בכל לבבך" – "בשני יצרך: יצר טוב ויצר הרע ". כשמתבוננים בדברי המשנה, עולה שאלה גדולה, כיצד ניתן לאהוב את ה' גם עם יצר הטוב וגם עם יצר הרע? הפרשנים נתנו הסברים שונים כיצד ניתן לאהוב את ה' עם יצר הרע. להלן נציע 11 תשובות לשאלה זו:   א.      לאהוב את ה' על ידי שבירת יצר הרע בספר מצוות קטן (מצוה ג) ביאר כך: "בשני יצרך, פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות עשות מצות הבורא". וכן כתב בקובץ שיטות קמאי (מסכת יבמות דף קכא עמוד ב): "בשני יצרך, פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות עשות מצות הבורא. ויש לו ...

פרשת כי תבוא - ההפך מהר סיני

תמונה
בס"ד פרשת כי תבוא - ההיפך מהר סיני תיאור המעמד הברית בכניסה לארץ בפרשתנו מובא פעם נוספת (אחרי שהופיע כבר בפרשת ראה) הציווי על המעמד המיוחד שצריך לעשות בכניסה לארץ ישראל בהר גריזים ובהר עיבל (דברים פרק כז, א-ט) : "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:... וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב... וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים... וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל ... וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם:"   המשנה במסכת סוטה (פ"ז מ"ה) , מתארת את מבנה המעמד המרשים שהיה באותה העת: "ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם... ששה שבטים עלו לראש ...