פרשת ואתחנן - אהבת השם עם יצר הרע

 בס"ד

פרשת ואתחנן – לאהוב עם יצר הרע

הלל יעקב מרצבך

פתיחה – עבודת ה' עם שני יצרים

בפרשתנו מופיע הציווי לאהוב את ה'. ציווי זה לא מופיע לפני פרשת ואתחנן, אך יופיע סך הכל 10 פעמים החל מפרשה זו. הציווי לאהבות את ה' הוא מיוחד בכך שעליו נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך ובכך מאודך".

המשנה במסכת ברכות (פרק ט משנה ה) עוסקת בשאלה מה ההגדרה של כל חלק בפסוק.

ומבארת כך: "בכל לבבך" – "בשני יצרך: יצר טוב ויצר הרע".

כשמתבוננים בדברי המשנה, עולה שאלה גדולה, כיצד ניתן לאהוב את ה' גם עם יצר הטוב וגם עם יצר הרע?

הפרשנים נתנו הסברים שונים כיצד ניתן לאהוב את ה' עם יצר הרע.

להלן נציע 11 תשובות לשאלה זו:

 

א.     לאהוב את ה' על ידי שבירת יצר הרע

בספר מצוות קטן (מצוה ג) ביאר כך: "בשני יצרך, פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות עשות מצות הבורא".

וכן כתב בקובץ שיטות קמאי (מסכת יבמות דף קכא עמוד ב): "בשני יצרך, פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות עשות מצות הבורא. ויש לו לשמוח בעשיית מצות קונו כאילו אכל ושתה ומילא כריסו מכל טובות והנאות שבעולם".

וכן כתב המהר"ל (בנתיבות עולם נתיב התורה פרק ט): "בשני יצרך יצר הרע ויצר הטוב, שאף אם יצר הרע אשר הוא בגוף מסית אותו לסור מן השם יתברך אל ישמע ליצר הרע".

וכעין זה כתב בספר ערוך לנר (מסכת סוכה דף נב עמוד א): "בשני יצרך שמכריעים חלק הקדושה על חלק הטומאה".

וכן כתב האלשיך (דברים ו,ד): "בכל לבבך, שהוא בשני יצרך, שעל כן יש להחזיק לך טובה שכבשת את יצרך, שהוא טוב מלוכד עיר. וזהו בכל לבבך. לומר, שני לבבות לך, מה שאין כן למלאכים".  

וכן השפת אמת ביאר (ואתחנן, תרל"ד) שאנו צריכים לאהוב את ה' גם על ידי זה שאנו שוברים את יצר הרע, ולהיות שמחים בכך ששעבדנו את יצר הרע לעבודת ה'. לעבוד את השי"ת ע"י הימנעות והימלטות מיצה"ר.

 

ב.     יש מצוות שצריכות את יצר הרע

הון עשיר על מסכת ברכות פרק ט משנה ה: "בכל לבבך. בשני יצרך, כי שני הבתים שבלבבך, מורים לשני בתי הלב, שבהם משכן לשני היצרים: וביצר הרע... פירושו כמשמעו שיש כמה מצות שצריכים אנו להשתמש מהתעוררותו, כגון מצות עונה וכיוצא בה, וכמו שפירשו במדרש (בר"ר פ"ט ז) על פסוק (בראשית א, לא) והנה טוב מאד, זה יצה"ר:".

 

ג.      גם בשעה שהיצר הרע שולט צריך לעבוד את השם

כתב התוספות יום טוב בשם הרמב"ם ז"ל: "בשעת העברה והכעס והאף, שכל זה הוא יצר הרע". ויוצא מדבריו שגם בשעות שיצר הרע משתלט על האדם צריך לאהוב את ה'.

 

ד.      להכיר שהניסיונות הם כדי להתקדם בעבודת ה'

יערות דבש (חלק א דרוש ז) כתב כך: "בשני יצרך, יצר טוב ויצר רע... אף אם יקרו לאדם צרות רבות ותוגות, חייב אדם לקבלן באהבה ושמחה, כי מאת ה' לא יצאו רעות בהחלט, וזהו שמגיעים לו, הוא להתם החטא ולכלות פשע וכדומה. וכמו שלא ידאג החולה השותה רפואות מרים וסרוחים, וכדומה בחתיכת בשר חי ומורסא, רק יעשה אותו באהבה, אם יבטיח אותו הרופא מומחה שעל ידי כך יתרפא וישוב לימי עלומיו, ואיך לא נשמח בקבלנו רפואות חדים ומרים מרופא הנאמן ואמיתי ובעל היכולת".

וכן כתב בסוף ילקוט דברי אסף (ערך יצ"ט - יצה"ר): "בכל לבבך בשני יצרך ביצר הטוב וביצר הרע... שידע האדם שגם הנסיונות, היצר הרע, הכל רק לסייע לעבודת המלך, שאדרבה רוצה הוא היצר הרע שיתגברו עליו, ושלא יאבה האדם לשמוע בקולו, ולא להתפתות אליו".

וכעין זה כתב בספר שפתי צדיקים (שמות לב, לא): "בשני יצרך ר"ל כמו שאתה אוהב את השי"ת בעד היצר טוב שנתן לך כך אתה צריך לאהוב אותו בעד היצר הרע שנתן לך כי מהעז יצא מתוק שעל ידו תקבל שכר טוב בעולם הבא ומה שיעבור עליך בעולם הזה לא תפסיד את אהבתך בשביל זה".

 

ה.     הפיכת כל התאוות לעבודת השם

בספר סידורו של שבת (חלק א שורש ב ענף ב עלה יא) כתב: "בשני יצרך ביצר הרע וביצר הטוב כי באדם הזה נתהפך כל תאותיו וחמדת לבו הנמשך משורש היצה"ר כידוע להתאות ולחמוד בזה הכח לאלהי עולם ה' ועובד את ה' אף עם בחי' היצה"ר שבקרבו וזה מאמר הקרא [משלי ט"ז] ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ואמרו רז"ל [מ"ר בראשית פ' נ"ד] זה יצר הרע כי אף היצה"ר שבקרבו עושה שלום אתו ומסייעו ומחזקו לעשות את אשר לבו חפץ גם בכוחו כאמור... עד שכל האהבת העוה"ז ותאות הלב מתבטלין באמיתות לבבו... שגם תאות לבו חושק ומשתוקק וחפץ לקיים מצות בוראו".

 

ו.      דרך המשיכה של יצר הרע מנסה לעשות דברים טובים

הבעש"ט כותב שלפעמים צריך להשתמש ביצה"ר כדי להעצים את עבודת ה' ע"י שימוש בתאוות בהמיות לקדושה. כגון לשכנע את האדם שיש תה עם נענע וככה לקום ולומר תיקון חצות או סליחות.

 

ז.      יצר הרע כביטוי לכוחות החיים של האדם

כתב לי הרב פינחס תורג'מן הצעה להסביר זאת:

נכנה את יצר הרע- כוחות החיים שלנו, ויצר הטוב- כיוון הכוחות שלנו לעבודת ה'.

וזה מה שאומרים חז"ל בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, כשאני מבשל עוף עם פפריקה, עיקר התבשיל זה העוף תפקיד הפפריקה זה רק לגרום לו שיהיה מוטעם נכון, אותו דבר גם כאן, יצר הרע זה עיקר העולם- כל כח הפריצה היצירה המדע התרבות, ומטרת היצר הטוב-החיבור לתורה, לא לבטל אותו, אלא לתבל אותו לכוון את כולו שיכוון למטרה הנכונה, או במילים אחרות אנשי קודש בעולם המעשה, וזה עומק הפירוש של המשנה באבות על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים, תורה זה בעצם האידאל, לאן לשאוף מה המטרות בעולם, ועבודה לפי פירוש זה- זה עבודה ממש, זה בעצם לקחת את האידאל ולא לחיות אותו רק בבית מדרש אלא להכניס אותו לתוך החיים, תוך כדי התעסקות בעול הפרנסה להצליח לא לכעוס לא לגנוב, ויותר מזה להצליח לחשוב כל הזמן מה הטוב באותה עבודה שאני עושה, מה רצון ה בעבודה הזו, וכל הזמן שאני עובד להיות מכוון לשם (לדוג': מלצר- לעזור לאנשים להינות באווירה נעימה, מנקה רחובות- מיפה את ארץ ישראל, מנעים לאנשים את ההליכה וכדו'). וכל זה בלי לחשוב רק על עצמי אלא להתמקד באחר- גמילות חסדים, רק אם נחיה ככה העולם יעמוד.

 

ח.     שימוש בפוטנציאל השלילי באופן חיובי

הסבר נוסף שאפשר להציע לענ"ד, אנו יודעים שיצר הרע אינו שלילי במהותו אלא הוא כוח שקיים בעולם. אם יודעים לנתב נכון את הכוח הזה הוא יכול לשמש גם לטובה. ניתן לרתום את היצר השלילי לעבודת ה'. לדוגמה אדם שהוא כעסן, יכול לכעוס על שחיתויות שונות.

כוח המשיכה בין גברים לנשים יכול להיות גילוי עריות, אך יכול גם לשמש כקשר זוגי. "זכו שכינה ביניהם".

 

ט.     מלאך הרע עונה אמן בעל כורחו

ייתכן עוד להציע, כפי שאנו מכירים את המדרש המספר ששני מלאכי השרת מלווים את האדם בבואו מבית הכנסת בשבת, ואם רואים שולחן ערוך ונרות דולקים, מלאך הטוב אומר: "שכך יהיה לשבת הבאה". ומלאך הרע עונה "אמן" בעל כורחו. כך גם כשאדם אוהב את ה' גם היצר הרע נאלץ לקבל את החלטתו של האדם לאהוב את ה', והוא מתבטל ליצר הטוב.

 

י.       לא להתייאש

עוד הסבר שאפשר לומר, אחד הקשיים הכי גדולים בשעה שאדם נופל בעבירה, הוא שהוא מרגיש ריחוק מה', ונופל יותר. יצר הרע משכנע אותו שהוא לא שווה כלום, ולכן הוא יורד רוחנית עוד ועוד. והנה באה המצווה של אהבת ה' ואומרת לנו: "תדע לך שגם כשיצר הרע שולט בך, ה' אוהב אותך ואתה צריך לאהוב אותו". כשאדם יודע זאת אף אם הוא יפול ברשתו של יצר הרע, הוא לא ימשיך ליפול, כי אהבת ה' תרומם אותו למקום גבוה יותר. ויצליח לחזור בתשובה.

לפעמים אנו נוטים לחשוב שה' אוהב אותנו רק אם נתנהג יפה. אך צריך לדעת שכל אהבת ה' אותנו היא לא תלויה כלל במעשים שלנו. ואומר לנו ה' שגם כשאנו נופלים הוא רוצה שנאהב אותנו, כי האהבה היא לא תלויה בנפילות אלא תלויה בחיבור הפנימי.

 

שנזכה לעבוד את ה' ביצר הטוב ויצר הרע, שנהיה כל חיינו אנשי קודש בעולם המעשה.