דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת חיי שרה – מה קודם ליראת שמים? -         עבד אברהם עורך מבחן לרבקה: " וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק " -        ויש לשאול : ואם היא בעלת חסד, וכי זה מספיק? מה עם יראת שמים? מה עם אמונה? -        ותירץ הרב אליהו לופיאן (לב אליהו, חיי שרה): "אדם שיש בו עדינות הנפש ומדות טובות... יש בו היסוד לבנות את עצמו ולהגיע לכל המדרגות היותר נעלות". [1] -        זו הסיבה שרחל בתו של כלבא שבוע מבקשת לחתן את ר' עקיבא "שהוא צנוע ומעולה" ואפילו שהיה עם הארץ. -        הרב שלמה וולבה בספרו עלי שור (ח"א עמ' צב-צז) מבאר שחסד ויראת שמים הולכים יחד, משום שלשתיהן מטרה אחת, לראות משהו אחר חוץ מאת עצמך. לצאת מהאנוכיות. להעמיד את חברך במרכז, או את ה' במרכז. -        גם אם יראת השמי...

בס"ד  פרשת בלק - הכל תלוי במבט כשהייתי בגן, ילד אחד לעג לי על משהו. באתי בוכה לאימא שלי וספרתי לה שהילד קילל והעליב אותי. אמי הרגיעה אותי ואמרה לי: "חמוד. אל תתייחס אליו. אולי הוא פשוט סתם מקנא בך".   בפרשתנו מסופר שבלעם רצה לקלל את עם ישראל. וצריך להבין מה כוח של הקללות של בלעם, וכי בגלל קללה כלשהי יקרה משהו. והרי כששמעי בן גרא בא לקלל את דוד המלך, תגובתו הייתה (שמואל ב, טז, י) : "כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן" , הוא לא מתרגש מכך יותר מדי, הוא נותן לשמעי לקלל. ואם כן מדוע כאן היה כל כך חשוב לבלק שבלעם יקלל, ולמה היה זה משמעותי שבלעם בסוף לא יקלל?   כדי לענות על כך, נשים לב שהגמרא מספרת לנו על כוחו של בלעם שהיה יודע למצוא את הזמן שבו ה' כועס (בבלי ברכות ז ע"א) : " "ואל זועם בכל יום"... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע... שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה ". מה משמעות העניין שבלעם ידע לכוון את השעה שבה ה' כועס? מה משמעותו ש...

 בס"ד פרשת שלח לך – לבחור איך לראות ריקנים או מלאים מספרים שאחד הגיע לר' מלובויטאש ושאל אותו. כתוב: במדרש על הפסוק: "כפלח הרימון רקתך". ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". איך יכול להיות שאנשים שהם "ריקנים" נחשבים שהם "מלאים מצוות כרימון"? וענה לו הרבי מלובוויטש שגם מאמר חז"ל זה היה קשה גם לו הרבה שנים, רק קצת הפוך: "אם הם מלאים מצוות כרימון, איך קוראים להם ריקנים?". מסיפור זה ניתן לראות איך כל סיטואציה אפשר לבחון בהיבטים שונים. הבחירה לראות רע בבואנו להתבונן בחטא המרגלים, צריך להבין כיצד אנשים חשובים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" חטאו בדיבת הארץ? ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהם בחרו בעין רעה . בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: " ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו ". למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים על אף גדולת...

  בס"ד פרשת קדשים – לדון לכף זכות רש"י בעקבות חז"ל מבאר את הפירוש של הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" – "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ועולה השאלה מה הקשר בין הפסוק לבין הציווי הזה? אם הציווי לדון לכף זכות היה ביאור למצוות "ואהבה לרעך כמוך" זה היה מובן, כי כשאתה אוהב מישהו אתה צריך גם לדון אותו לכף זכות, אך לקשר זאת לציווי "בצדק תשפוט עמיתך" לכאורה זה לא קשור? ועוד יש לשאול , לכאורה זה קצת ההפך, "בצדק" פירושו באופן הכי ישר וצודק, "לדון לכף זכות" זה להסתכל על המציאות ולעקם אותה לכיוון חיובי, לא לחפש את הדבר הצודק ביותר?   ברצוני לנסות להציע שתי תשובות לשאלות שהעלנו: א.    באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להאשים. נטיית הלב הטבעית שלנו היא לדון לכף חובה מישהו שמתנהג בצורה לא טובה ולא ישרה. כאן באים חז"ל ואומרים לנו. אתם רוצים להגיע לאמת השלימה עליכם לדון לכף זכות. עליכם להסתכל על המציאות באופן חיובי, וככה תגיעו ל"צדק".   ב.     חז"ל דורשים כאן את המילה "בצדק" מלשון " צדקה ...

בס"ד פרשת וירא - למה אשת לוט נהפכה לנציב מלח? בפרשתנו מסופר אודות הבריחה של לוט, אשתו ושתי בנותיו מסדום. אשת לוט מביטה לאחור, בניגוד להוראת המלאך, והופכת לנציב מלח במקום. ונשאלת השאלה, מדוע היא נענשת בעונש כה חמור, הרי היא רק הסתכלה רגע לאחור? לשאלה זו הובאו מספר תשובות:   א.     הבטה בשכינה – אסור להביט בשעה שה' עשה דין בעולם. כפי שאומר ה' למשה ( שמות לג, כ): "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". וכן בשעה שה' מודיע שהוא יכה במצרים מכת בכורות עם ישראל מקבל ציווי ( שמות יב, כב): "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" . וכן משה רבנו בשעה שה' נגלה אליו נאמר ( שמות ג, ו): "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים". ומכיוון שהיא הביטה בהופעת ה', היא נעשה באותו דין של אנשי סדום.   ב.     חיבור לאנשי סדום - המבט לאחור יש בו כדי להביע שייכות וקשר. היא הבינה שהיא צריכה להתנתק, אך לא הייתה שלימה בכך. היא עוד הרהרה באהבה שלה לאורח החיים בסדום. ולא הצליחה להיפרד מאהבתה הקודמת. אדם שרוצ...