דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת שלח לך – לבחור איך לראות ריקנים או מלאים מספרים שאחד הגיע לר' מלובויטאש ושאל אותו. כתוב: במדרש על הפסוק: "כפלח הרימון רקתך". ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". איך יכול להיות שאנשים שהם "ריקנים" נחשבים שהם "מלאים מצוות כרימון"? וענה לו הרבי מלובוויטש שגם מאמר חז"ל זה היה קשה גם לו הרבה שנים, רק קצת הפוך: "אם הם מלאים מצוות כרימון, איך קוראים להם ריקנים?". מסיפור זה ניתן לראות איך כל סיטואציה אפשר לבחון בהיבטים שונים. הבחירה לראות רע בבואנו להתבונן בחטא המרגלים, צריך להבין כיצד אנשים חשובים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" חטאו בדיבת הארץ? ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהם בחרו בעין רעה . בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: " ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו ". למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים על אף גדולת

  בס"ד פרשת קדשים – לדון לכף זכות רש"י בעקבות חז"ל מבאר את הפירוש של הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" – "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ועולה השאלה מה הקשר בין הפסוק לבין הציווי הזה? אם הציווי לדון לכף זכות היה ביאור למצוות "ואהבה לרעך כמוך" זה היה מובן, כי כשאתה אוהב מישהו אתה צריך גם לדון אותו לכף זכות, אך לקשר זאת לציווי "בצדק תשפוט עמיתך" לכאורה זה לא קשור? ועוד יש לשאול , לכאורה זה קצת ההפך, "בצדק" פירושו באופן הכי ישר וצודק, "לדון לכף זכות" זה להסתכל על המציאות ולעקם אותה לכיוון חיובי, לא לחפש את הדבר הצודק ביותר?   ברצוני לנסות להציע שתי תשובות לשאלות שהעלנו: א.    באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להאשים. נטיית הלב הטבעית שלנו היא לדון לכף חובה מישהו שמתנהג בצורה לא טובה ולא ישרה. כאן באים חז"ל ואומרים לנו. אתם רוצים להגיע לאמת השלימה עליכם לדון לכף זכות. עליכם להסתכל על המציאות באופן חיובי, וככה תגיעו ל"צדק".   ב.     חז"ל דורשים כאן את המילה "בצדק" מלשון " צדקה

בס"ד פרשת וירא - למה אשת לוט נהפכה לנציב מלח? בפרשתנו מסופר אודות הבריחה של לוט, אשתו ושתי בנותיו מסדום. אשת לוט מביטה לאחור, בניגוד להוראת המלאך, והופכת לנציב מלח במקום. ונשאלת השאלה, מדוע היא נענשת בעונש כה חמור, הרי היא רק הסתכלה רגע לאחור? לשאלה זו הובאו מספר תשובות:   א.     הבטה בשכינה – אסור להביט בשעה שה' עשה דין בעולם. כפי שאומר ה' למשה ( שמות לג, כ): "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". וכן בשעה שה' מודיע שהוא יכה במצרים מכת בכורות עם ישראל מקבל ציווי ( שמות יב, כב): "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" . וכן משה רבנו בשעה שה' נגלה אליו נאמר ( שמות ג, ו): "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים". ומכיוון שהיא הביטה בהופעת ה', היא נעשה באותו דין של אנשי סדום.   ב.     חיבור לאנשי סדום - המבט לאחור יש בו כדי להביע שייכות וקשר. היא הבינה שהיא צריכה להתנתק, אך לא הייתה שלימה בכך. היא עוד הרהרה באהבה שלה לאורח החיים בסדום. ולא הצליחה להיפרד מאהבתה הקודמת. אדם שרוצ

 בס"ד פרשת ויחי – להינצל מעין הרע מה זה עין הרע? בפרשתנו יעקב אבינו מברך את בניו. אחת הברכות המיוחדת היא ברכתו לבנו יוסף (בראשית מט, כב-כו) : "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן".     הגמרא (ברכות נה ע"ב) מספרת שבזרעו של יוסף לא שולט עין הרע, ולומדת את זה מהפסוק מפרשתנו: "וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם".   ויש להבין מדוע זכה דווקא יוסף שלא שולטת בו עין הרע? ועוד צריך להבין מה זה בכלל עין הרע, ואיך היא משפיעה על האדם?   ננסה להביא שלוש תשובות לשאלות הללו:   א. יוסף שמר על   אמו ולכן זכה להנצל מעין הרע המדרש מבאר (מדרש אגדה בראשית מט סימן כב): "אין עין הרע שולטת בזרעו, מפני שהחביא את אמו מפני עשו הרשע, שלא יתן עיניו בה, בשעה שבאו להשתחוות לו". כוונת המדרש שיוסף זכה לשמירה משמים מכל פגע, בזכות זה שהוא בעצמו שמר על אמו, שעשיו לא יסתכל בה.   ב. על יוסף הייתה עין רעה ובכל זאת עלה לגדולה הסבר אחר שניתן לבאר מדוע זכה יוסף להינצל מ

בס"ד פרשת וירא – כוחם של הצדיקים טענותיו של אברהם כלפי ה' בפרשתנו ישנו דיון נוקב בין ה' לאברהם אבינו לגבי העיר סדום. אברהם טוען כלפי ה' (בראשית יח, כג-כה): "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע: אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע: חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:"   אם ננסה להתבונן בטענות של אברהם כלפי ה', יש לו שלוש טענות שהוא טוען כלפי שמיא: א.   "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע" - אולי יש כמה צדיקים בעיר, ואין זה הוגן להמית אותם עם כל העיר! ב.   "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" - אולי יש כמה צדיקים בעיר שראויים להציל את כל העיר! ג.    "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?"- יש לעשות דין הוגן !   שאלות על טענותיו של אברהם על טענותיו של אברהם יש לשאול מספ