דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת בהעלתך – האתגר בחוסר בהירות   ישנו פסוק מפורסם שאוהבים לשיר אותו (ירמיהו פרק ב פסוק ב): "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".   ויש לשאול : לכאורה פסוק זה לא מובן, הרי עם ישראל היה לו מן, היה לו עמוד אש ועמוד ענן. היה לו כל מה שהוא צריך, למה זה כל כך קשה? ובפרט שהתורה מעידה ( דברים ב, ז): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר ". והתורה מוסיפה (דברים ח, ד): " שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה".   כדי לענות על השאלה הזאת, ננסה לעיין בפרשתנו (במדבר ט, יז-כג) על מסע בני ישראל במדבר: "וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:   עַל פִּי ה&

  בס"ד פרשת תולדות – ללמוד איך לאכול פתיחה בפרשתנו מסופר על בקשתו של יצחק מבנו עשיו להכין לו מטעמים, עבור הברכה שהוא רוצה לברכו (בראשית כז, ג-ד): "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת". ויש לשאול, מדוע יצחק תולה את הברכה שרוצה לברך את בנו בעשיית מטעמים?  האם יצחק לא יכול לברך ללא מטעמים? האם יצחק צריך תשורה עבור הברכה?   תשובה א' – שיזכה על ידי כיבוד הורים לברכה הספורנו  (בראשית כז, ד) ביאר שמטרת יצחק הייתה לזכות את עשיו במצוות  כיבוד הורים , כדי שיזכה בזכותה להיות ראוי לקבל את ברכת אביו.   תשובה ב' – מידה כנגד מידה, לקבלת שפע גשמי רבינו בחיי   והאשליך הקדוש  (בראשית כז, ד) ביארו שיצחק ביקש מטעמים גשמיים כיוון שהברכה היא על השפע הגשמי. וכדי ששפע ירד בעולם צריך מעשה שיעשה כדוגמתו בעולם הזה,  מידה כנגד מידה .   תשובה ג' – יצחק רצה שפע ממקום המקדש הכתב והקבלה  (בראשית כז, ד) ביאר שמטרת יצחק הייתה להכיל את הברכה דרך שפע ממקום מקודש, ולכן ביקש מעשיו להביא

 בס"ד פרשת לך לך – תאווה או אחווה שאלות על התנהגות אברהם בפרשתנו מסופר על אברהם אבינו שכאשר הוא יורד למצרים מפאת הרעב בארץ כנען הוא ניגש לשרה אשתו, ואומר לה (בראשית יא, יב-יג) : " הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ ". ויש לשאול על התנהגותו של אברהם אבינו מספר שאלות: א.      מדוע אברהם דואג לעצמו שיחיה ולא ימות, ולא דואג מה יקרה לאשתו שרה? ב.       מדוע אברהם משתמש בלשון "למען ייטב לי בעבורך", דהיינו אני ארוויח ואת תתחתני עם פרעה הרשע; והגדיל רש"י לבאר וכתב: " למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות ", האם אברהם חשב על מתנות בשעה שאשתו תינשא למצרי מרושע?   תשובות הפרשנים לשאלות לשאלות אלו התייחסו מספר פרשנים: א.    הספורנו כותב שאברהם התכוון לעשות תחבולה , שכאשר יחשבו המצרים ששרי פנויה, ייכנסו עמו למשא ומתן על נדוניה ותנאי