דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת עקב - העינוי במן למה המן נחשב עינוי? בפרשתנו מובא הציווי לזכור את תקופת המדבר (דברים פרק ח, ב-טז) כאשר משה רבנו סוקר לפני בני-ישראל את ימי נדודיהם במדבר, הוא מציין גם את המן שאכלו ארבעים שנה. פעמיים נזכר המן בפרשתנו, ובשתיהן מדגיש משה רבנו שאכילתו הייתה סוג של עינוי: " וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ:" אכן, בני-ישראל התלוננו על המן והתבטאו עליו במילים: " ועתה נפשנו יבשה אין כל, בלתי אל המן עינינו ". וכן: " ונפשנו קצה בלחם הקלוקל ". הדבר מעורר תמיהה, שהרי התורה מתארת את טעמו המופלא של המן - " וטעמו כצפיחית בדבש ". חז"ל מוסיפים ומסבירים, שהמן היה מזון אלוקי מופלא, שאדם היה יכול לחוש בו את כל הטעמים שבעולם,

 בס"ד פרשת שמיני - השפעת האכילה על האדם מדוע נאסר לאכול מאכלות אסורות? בפרשתנו מובאים אלו בעלי חיים אסור לעם ישראל לאכול. וצריך להבין, מדוע לעם ישראל ישנם הגבלות ונדרשת כשרות למאכלים, ואילו לשאר אומות העולם האכילה הינה חופשית? מדוע החמיר אתנו ה' באיסורי אכילה? וראיתי בשם הרב שלמה לוי שליט"א, שהתשובה לכך תובן על פי משל : שני חברים שגרו בסמיכות זה לזה בכפר מרוחק, חלו במחלה נוראית שריתקה אותם למיטה. רופא הכפר לא ידע כיצד למצוא מזור למחלתם ובצר לו הזמין רופא מומחה מן העיר. הגיע הרופא לראשון, בדק, חקר ופסק: "אינך מוגבל כלל וכלל - אתה יכול לאכול כל שתחפוץ!" נדהם החולה ושאל: "הכל? גם ממתקים וגם מטוגן?!" השיב הרופא: "בוודאי! אכול כל מה שתחפוץ". משהגיע הרופא לחולה השני בדק, חקר ופסק: "עליך להינזר ממגוון מאכלים: מתוקים, מלוחים וכל דבר המכיל את מגוון הפריטים שכתובים לך כאן" ותוך כדי הוא מגיש לחולה רשימה של 35 מרכיבים שמצויים בהמון מאכלים. החולה שכבר הספיק לשמוע שחברו קיבל יד חופשית בכל מה שקשור לאוכל, התעצבן ושאל: "סליחה דוקטור!

  בס"ד פרשת תולדות – ללמוד איך לאכול פתיחה בפרשתנו מסופר על בקשתו של יצחק מבנו עשיו להכין לו מטעמים, עבור הברכה שהוא רוצה לברכו (בראשית כז, ג-ד): "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת". ויש לשאול, מדוע יצחק תולה את הברכה שרוצה לברך את בנו בעשיית מטעמים?  האם יצחק לא יכול לברך ללא מטעמים? האם יצחק צריך תשורה עבור הברכה?   תשובה א' – שיזכה על ידי כיבוד הורים לברכה הספורנו  (בראשית כז, ד) ביאר שמטרת יצחק הייתה לזכות את עשיו במצוות  כיבוד הורים , כדי שיזכה בזכותה להיות ראוי לקבל את ברכת אביו.   תשובה ב' – מידה כנגד מידה, לקבלת שפע גשמי רבינו בחיי   והאשליך הקדוש  (בראשית כז, ד) ביארו שיצחק ביקש מטעמים גשמיים כיוון שהברכה היא על השפע הגשמי. וכדי ששפע ירד בעולם צריך מעשה שיעשה כדוגמתו בעולם הזה,  מידה כנגד מידה .   תשובה ג' – יצחק רצה שפע ממקום המקדש הכתב והקבלה  (בראשית כז, ד) ביאר שמטרת יצחק הייתה להכיל את הברכה דרך שפע ממקום מקודש, ולכן ביקש מעשיו להביא