דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת ויחי – להינצל מעין הרע מה זה עין הרע? בפרשתנו יעקב אבינו מברך את בניו. אחת הברכות המיוחדת היא ברכתו לבנו יוסף (בראשית מט, כב-כו) : "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן".     הגמרא (ברכות נה ע"ב) מספרת שבזרעו של יוסף לא שולט עין הרע, ולומדת את זה מהפסוק מפרשתנו: "וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם".   ויש להבין מדוע זכה דווקא יוסף שלא שולטת בו עין הרע? ועוד צריך להבין מה זה בכלל עין הרע, ואיך היא משפיעה על האדם?   ננסה להביא שלוש תשובות לשאלות הללו:   א. יוסף שמר על   אמו ולכן זכה להנצל מעין הרע המדרש מבאר (מדרש אגדה בראשית מט סימן כב): "אין עין הרע שולטת בזרעו, מפני שהחביא את אמו מפני עשו הרשע, שלא יתן עיניו בה, בשעה שבאו להשתחוות לו". כוונת המדרש שיוסף זכה לשמירה משמים מכל פגע, בזכות זה שהוא בעצמו שמר על אמו, שעשיו לא יסתכל בה.   ב. על יוסף הייתה עין רעה ובכל זאת עלה לגדולה הסבר אחר שניתן לבאר מדוע זכה יוסף להינצל מ

בס"ד פרשת וישב - "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" הגמרא במסכת שבת (דף כב עמוד א) בעת שעוסקת בענייני חנוכה, מביאה דרשה עד היכן ניתן להניח את נר חנוכה: " אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה – פסולה" . מיד לאחר דרשה זו, מביאה הגמרא דרשה נוספת על פסוק מפרשתנו:  " וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם ":  " אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב (בראשית לז) "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם". ממשמע שנאמר: "וְהַבּוֹר רֵק" איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר "אֵין בּוֹ מָיִם" - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו." ויש להבין מדוע ראו עורכי התלמוד להכניס בתוך אמצע דיני חנוכה דרשה זו? האם יש קשר ביניהם? נביא להלן שבע תשובות לשאלה זו (מי שמכיר תשובות נוספות, מוזמן לכתוב בתגובות למטה):   1.    שמו של בעל המימרה – ההסבר הפשוט הוא שכיוון שהובאה דרשה אחת של "רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום", הביאו דרשה נוספת שאמר "רב נתן בר מניומי"