רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2022

פרשת לך לך - ניהול קונפליקטים

תמונה
  בס"ד פרשת לך לך – ניהול קונפליקטים כיצד לנהל קונפליקט בפרשתנו יש התייחסות מרתקת לניהול קונפליקט. אברם ולוט הם קרובי משפחה, הם באים ביחד מחרן, אך לא מסתדרים אחד עם השני (בראשית פרק יג, ה-י) : "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים: וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט".   נוצר קונפליקט, נוצר מתח. מן הסתם ניסו לפתור כמה פעמים העלות עצות, דברו, החליפו עמדות. אך עדיין ישנו מתח שלא מאפשר לחיות יחד. ישנו פער גדול בין שתי תפיסות העולם של לוט ושל אברהם.   התרחקות מתוך אהבה שמעתי מידידי הרב ניר הרמן, שכאן מתחדש משהו מדהים, אברהם אבינו מלמד אותנו, איך לנהל קונפליקט:   "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ".   אנחנו אחים, ואינני רוצה מריבה! אפילו שיש חילוקי דעות, אפילו שנאלץ קצת להתרחק, נישאר או

פרשת כי תבוא - ההפך מהר סיני

תמונה
בס"ד פרשת כי תבוא - ההיפך מהר סיני תיאור המעמד הברית בכניסה לארץ בפרשתנו מובא פעם נוספת (אחרי שהופיע כבר בפרשת ראה) הציווי על המעמד המיוחד שצריך לעשות בכניסה לארץ ישראל בהר גריזים ובהר עיבל (דברים פרק כז, א-ט) : "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:... וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב... וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים... וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל ... וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם:"   המשנה במסכת סוטה (פ"ז מ"ה) , מתארת את מבנה המעמד המרשים שהיה באותה העת: "ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם... ששה שבטים עלו לראש

פרשת פינחס - שני סוגי רוחות

תמונה
 בס"ד פרשת פינחס – שני סוגי רוחות כאשר משה רבנו מבקש למנות מנהיג לעמ"י הוא אומר את הפסוק (במדבר כז, טז – יז): "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם".   ונשאלת השאלה, מדוע משה פונה אל ה' במושג "א-לוהי הרוחות"? זו הפעם היחידה בתורה שכך פונים אל ה'? מה משמעות התיאור הזה? ויש ליישב על פי דברי הבעש"ט, שכותב שצריך שיהיה במנהיג 2 סוגי רוחות: רוח המקום ורוח הבריות. הוא מבסס זאת על המשנה (אבות פרק ג משנה י): "הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו".   ייתכן אדם צדיק, שאין רוח המקום נוחה ממנו. וכן ההפך אדם אהוב לבריות שאין רוח המקום נוחה ממנו. צריך להיות אהוב לשמים ואהוב לבריות. וזה הרמז במילים "א-לוהי הרוחות", שימצא ה' מישהו שיש בו את שתי הרוחות הללו, רוח המקום ורוח הבריות.   רעיון זה עולה יפה עם דברי הגמרא לגבי

פרשת פינחס - בין קנאות לרפורמה

תמונה
  בס"ד פרשת פינחס - בין קנאות לרפורמה בין פנחס לבנות צלופחד פרשת פנחס מתארת שני אירועים כמעט הפוכים המאיימים על היחס בין התורה לציבור: א.      מעשה פנחס. ב.      מעשה בנות צלפחד.   הדיסוננס של שני המעשים במעשה פינחס בא אחד ועושה מעשה נועז על פי דעתו, ודוקר באמצע הרחוב אנשים שנוהגים שלא כשורה לפי הבנתו. אין ספק שזהו מעשה חריג שלא יהווה המלצה לאדם מהרחוב. מאידך, בנות צלופחד, באות בנות, ודורשות לקבל נחלה בארץ ישראל. שינוי הלכתי. לקבוע שינויים משמעותיים בגדרי ההלכה.   קנאות או הכלה יש מהדרשנים שבוחרים את אחד מהמקרים וזועקים על החובה לקנא לה', או מאידך על החובה לדרוש שוויון זכויות. נראה שלא בכדי בפרשה אחת הונחו שני מקרים שמצד אחד זהים ומצד שני כמעט הפוכים: זהים בחריגותם מהכלל הנורמלי, והפוכים בסימבוליות שכל מקרה מבטא: האחד קנאות לה', והשני דאגה לאחר המקופח.   כולם ברוכים שמעתי בשם ידידי הרב אבינדב אבוקרט שליט"א, שהמדהים הוא שבשני המקרים ה' נותן את ברכתו, ומגלה אמפטיה למעשה החריג: אצל פינחס ה' אומר על פנחס (במדבר פרק כה, יא-יג) : &q