דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת שופטים – איך לפתוח את השער הבא?   פרשתנו פותחת במילים: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" . הפרשנים מקשים למה כתוב שצריך לתת את השופטים והשוטרים דווקא בשערים ?   רש"י מבאר שהשער הכוונה היא לתת "בכל עיר ועיר". אך אם כך, השאלה גדולה יותר, למה כתוב בתורה דווקא "בכל שעריך" ולא "בכל עריך"?   השפתי כהן על התורה מביא שיש בכך רמז, שיש שערים בגוף האדם: עיניים, אוזניים, נחיריים ופה. ובכל השערים שבגוף האדם צריך לתת עליהם שופטים ושוטרים. תפקיד השופטים והשוטרים להחליט מה להכניס דרך שערי הגוף ומה לא להכניס. מה להוציא ומה לא להוציא. באופן זה האדם מתקדש ומתעלה. מספרים , ששאלו פעם את הבבא סאלי: כיצד זכית להגיע לדרגה רוחנית של רוח הקודש? וענה להם: כל ימי נזהרתי ממה שנכנס לגופי וממה שיוצא מגופי.   השפת אמת מוסיף תובנה נוספת לפסוק ומבאר, שבכל פעולה שיהודי עושה צריך שיהיו שם: שופטים ושוטרים. ה"שופטים" - מציינים את עולם המחשבה : ההבנה, הדעת, והכוונה. ה"שוטרים" מציינים את עולם המעשה : ההוצאה לפועל של ה

בס"ד פרשת שופטים - "צדק צדק תרדוף" הגיעו אליי פעם זוג, שכל הזמן היו ביניהם מריבות. שורש המריבות נבעו, מכך שהגבר טען תמיד שהוא צודק. ובכל נושא הוא לא היה מרפה שאשתו תודה בפניו שהוא הצודק והיא הטועה. שיוכח לעיני כל שהצדק איתו. בפרשתנו כתוב: "צדק צדק תרדוף". הפרשנים שואלים למה כתוב פעמיים את המילה "צדק"? ורבים מסבירים שרצון התורה שנרדוף אחרי הצדק בדקדוק יתר .   ברצוני להציע, שאולי התורה רצתה לרמוז כאן יסוד כנגד לוחמי הצדק: גם כשאתה צודק, ורודף בכל הכוח אחרי ה"צדק" שלך, תבדוק אולי יש עוד "צדק" אחר . התורה מבקשת מאיתנו, לעצור את עצמנו בשעה שאנו עומדים על דעתנו, ולנסות לבדוק אולי יש גם "צדק" במי שאתה יוצא כנגדו. בכל מחלוקת וקונפליקט אפשר להביט עליה בזוויות שונות.   הסבר נוסף ששמעתי פעם מידידי הרב רשי טויטו , ש למילה צדק יש לה 2 משמעויות : א.    במובן של הדבר הצודק – במובן של האמת . ב.    במובן של צדקה, לעשות צדק – במובן של חסד . התורה רוצה להעביר לנו כאן שתי משמעויות ומסרים: א.    גם כשאתה חותר אחרי

  בס"ד פרשת שופטים - מה זה להיות "תמים"? בפרשתנו מובא הפסוק (דברים יח, יג) : "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ". זו מצווה מיוחדת, שעד היום יש המצטטים אותה לכל מיני כיוונים, עד כדי הפוכים. "תמים תהיה" ולכן אל תחשוד בכל מיני סיפורי מופתים על בבות שונים אלא תאמין בהם בתמימות ופשיטות, או "תמים תהיה עם ה' " בדוקא, ולא עם כל מיני אותות ומופתים שונים. נראה ששאלה זו תלויה בהבנתם של הפרשנים השונים. יש מהפרשנים שביארו שהציווי להיות "תמים" הוא קבלת גזירת ה' (במובנים שונים), ויש שביארו שהציווי להיות "תמים" הוא מלשון שלמות דהיינו לקבל את התורה ולכפור באמונות האחרות, שמשמעותו כפירה בדברים אחרים. ננסה לראות כיצד ביארו הפרשנים את משמעות הפסוק תמים: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ".   א.     תיאור מציאות: מי ששלם במעשיו הוא עם ה' ראשית, לא כל הפרשנים הבינו שמדובר כאן על ציווי, מדברי הספרי משמע שאין כאן ציווי, אלא תיאור מציאות (פיסקא קעג) , שמשמעותו שמי שיהיה שלם - יהיה עם ה': "תמים

  בס"ד פרשת שופטים – למה האשרה נאסרה דווקא במזבח? בפרשנו מובא איסור לטעת עץ שמשמש לעבודה זרה (דברים טז, כא) : "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ". ויש לשאול : מדוע האיסור לטעת את עץ אשירה הוא דווקא במזבח ה', הרי אסור לטעת אותה בכל מקום? ו הרמב"ן תירץ: "בעבור שהוא מנהג עובדי עבודה זרה לטעת אילנות בפתחי בתי עבודה זרה שלהם, וכענין שנאמר (שופטים ו, כה) והרסת את מזבח הבעל וגו' ואת האשרה אשר עליו תכרת". כוונת הרמב"ן, שמנהג עובדי עבודה זרה הייתה לטעת את עץ האשירה בפתח העבודה זרה סמוך למזבח, ולכן כך נקטה התורה. כעין פירושו, פירשו פרשנים נוספים (ר' יוסף בכור שור, רשב"ם, חזקוני, ועוד). אך עדיין יש להקשות, האם מותר לטעת אשירה שלא בסמיכות למזבח? מדוע התורה מדגישה דווקא אצל מזבח ה' אלהיך? וחשבתי לנסות להציע הסבר, שאולי לטעת את עץ האשירה סתם על מנת לעבוד אותה - כולם יודעים שזה אסור. אך לפעמים יש אנשים שחושבים שכיוון שהם סמוכים למזבח - מותר להם "לשם שמים" לעשות מעשים