דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת לך לך - חול, עפר וכוכבים לאורך ספר בראשית מבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב כחול הים, כעפר הארץ וככוכבי השמים. לכאורה, מדובר בשלוש דרכים לתאר את אותו הדבר: עם ישראל יהיה עם גדול ורב. אולם אם נתבונן בדברים, נגלה שכל אחד מהדימויים מבטא תכונה אחרת, ואולי גם תקופה אחרת בחיי האומה. מדוע התורה משתמשת בשלושה דימויים שונים? ומה אפשר ללמוד מכך על דרכו של עם ישראל לאורך הדורות? שלושה דימויים, שלוש משמעויות הכלי יקר, בפירושו לבראשית כ"ב, י"ז, עומד על ההבדל בין שלושת הדימויים ומסביר שהם מבטאים שלושה מצבים שונים בתולדות ישראל: הצלחה וגדולה, שפלות והתמודדות עם אויבים.   כוכבי השמים - כשהאומה מאירה על הפסוק שנאמר לאחר עקדת יצחק, "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ... כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם", כותב הכלי יקר: " בזמן השלוה וההצלחה הוא ממשילם לכוכבים לשון גדולה " . הכוכבים מסמלים רוממות, אור וגדולה. הם נמצאים למעלה, מאירים את החשכה ונראים למרחוק. כך גם עם ישראל, כאשר הוא נמצא בתקופה של הצלחה, שגשוג ומעמד מכובד, הוא נמשל לכוכבים. יש...

  בס"ד פרשת בלק – בלעם בלא עם הלל מרצבך ע"פ רעיון ששמעתי מאבי מורי פרופ' עלי מרצבך   ·      ישנם הרבה תיאוריות למה נפלה רומא בשנת 400 לספירה בערך. אחת מהן טוענת שזה נבע בגלל שהם היו פרוצים בעריות. ·      חז"ל אומרים לנו: שפריצות מולידה אנדרלמוסיה בעולם. ·      חז"ל (סנהדרין קו ע"א) מספרים שבלעם ייעץ לבלק להכשיל את עם ישראל בבנות מדיין כאמצעי מלחמה נגדם. וצריך להבין מדוע דווקא בנקודה הזו בלעם משתמש, וכיצד דווקא הנקודה הזו הפילה בסוף את מה שהקללות לא הצליחו לפעול? ·      הבקשה של בלק מבלעם: " הנה עם יצא ממצרים, ויכס את עין הארץ". נקודה זו מזכירה לנו את דברי פרעה: " הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו..." כולם פוחדים מהעם הזה. יש בו משהו מיוחד. ·      פרעה ניסה להשמיד את גופינו . בלעם ניסה לפורר את העם ברוחנו . שניהם כשלו. ·      הגמרא (סנהדרין קה ע"א) דורשת את שמו של בלעם "בלא עם" ! ·      בלעם מנסה לקלל את העם , שלא יהיה עם...

בס"ד פרשת חיי שרה – קביעות או התחדשות   מה זה "גר ותושב"? בשעה שאברהם אבינו פונה אל בני חת ומבקש מהם לקבור את שרה הוא פונה בפתיחה מעניינת (בראשית כג, ד): " גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". צריך להבין מה כוונתו של אברהם אבינו במילים: "גֵּר וְתוֹשָׁב". שהרי לכאורה הם סותרים: שהרי "גר" משמעותו מגורים זמניים, ואילו "תושב" משמעותו ישיבה קבועה? ננסה להביא מספר הסברים לשאלה זו והמשמעויות שלהם.   הסבר א' – פעם הייתי גר וכעת אני תושב רש"י בהסבר הראשון כותב: "גר מארץ אחרת, ונתישבתי עמכם". וכן כתבו הרשב"ם, הרמב"ן, החזקוני והספורנו בסגנונות שונים. הרש"ר הירש הרחיב הסבר זה : "גר": מי שאינו שרוי על אדמתו... גר ותושב: אין לי זכויות בארצכם, אך יושב אני בקרבכם זה זמן רב".   הסבר ב' – הבחירה תלויה בכם רש"י בהסבר השני מביא לנו בשם המדרש (אגדה – בובר, ומדרש לקח טוב) הסבר : " אמר להם אם תרצו אהיה...