פרשת חיי שרה - קביעות או התחדשות
בס"ד
פרשת
חיי שרה – קביעות או התחדשות
מה זה "גר
ותושב"?
בשעה שאברהם אבינו פונה אל בני חת ומבקש
מהם לקבור את שרה הוא פונה בפתיחה מעניינת (בראשית כג, ד): "גֵּר וְתוֹשָׁב
אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי".
צריך להבין מה כוונתו של אברהם אבינו במילים: "גֵּר וְתוֹשָׁב". שהרי
לכאורה הם סותרים: שהרי "גר" משמעותו מגורים זמניים, ואילו
"תושב" משמעותו ישיבה קבועה?
ננסה להביא מספר הסברים לשאלה זו
והמשמעויות שלהם.
הסבר א' – פעם הייתי
גר וכעת אני תושב
רש"י
בהסבר הראשון כותב: "גר מארץ אחרת, ונתישבתי עמכם". וכן כתבו
הרשב"ם, הרמב"ן, החזקוני והספורנו בסגנונות שונים. הרש"ר הירש
הרחיב הסבר זה : "גר": מי שאינו שרוי על אדמתו... גר ותושב: אין לי זכויות
בארצכם, אך יושב אני בקרבכם זה זמן רב".
הסבר ב' – הבחירה
תלויה בכם
רש"י
בהסבר השני מביא לנו בשם המדרש (אגדה – בובר, ומדרש לקח טוב) הסבר : "אמר להם
אם תרצו אהיה כגר, ואם לאו אהיה כתושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא
לזרעך אתן את הארץ הזאת".
הסבר ג' – עשו איתי
חסד
האלשיך
הקדוש מבאר שאברהם פונה אל בני חת, שיעשו איתו חסד, ואף שהוא גר, יחשיבו אותו
כתושב: "גר אני, אך ותושב אנכי עמכם, כלומר עמכם כפי טוב מדתכם שלתושב תחשבוני".
מעין זה כתב האור החיים (בהסברו
הראשון) ביאר שאברהם אמר לבני חת, שאמנם אני שונה מכם במעשיי ובהשקפתי, אך עדיין
מגיע לי זכויות: "הגם שאני גר ואיני מכם, אף על פי כן הריני תושב".
הסבר ד' – ארעיות
העולם הזה
האור החיים
(בהסברו השני) ביאר שאברהם אבינו לא רצה לומר על עצמו שהוא תושב בעולם הזה (שהרי
העולם הזה ארעי), ולכן הוסיף את המילה גר: "עוד טעם אומרו גר, כי חש לומר על עצמו
"תושב" בעולם הזה, והוא הפך מדת הצדיקים - לזה הקדים לומר "גר"".
הסבר ה' – תמיד יש
לנהוג כתייר וכאזרח
הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק הסביר
(חמש דרשות): גר ותושב מסמל את השקפת עולמו על העם היהודי בכלל ובתקופה המודרנית
בפרט. יהודי צריך לומר לגויים שסביבו אני תושב עמכם, פועל כמותכם בכל דבר, שותף
מלא בכל פעילות כללית. אך מאידך אני שונה, אינני שייך לגמרי, משום שיש לי קשר
לאלוקים שדורש ממני עולם אחר: "אני אחד מכם, מדבר בשפתכם, עוסק במדע ברפואה,
אני תושב עמכם לגמרי. אך באותה שעה אשאר גר ושונה. יהודי על אף השותפות שלו בחיים
החברתיים, תמיד מרגיש שונה. הוא גר... למרות השתתפותך בכל החיים החברתיים, גורלך
גורל אחר".
הסבר ו' – יציבות
והתחדשות
שמעתי מאבי מורי (פרופ' עלי
מרצבך) שנתן הסבר נוסף. אברהם אבינו מלמד אותנו יסוד חשוב בחיים בכלל ובעבודת
ה' בפרט. יהודי צריך שחיי עבודת ה' שלו יהיו יציבים, תמידים כסדרם,
התפילות, קביעת עיתים לתורה, יציאה לעבודה וגמילות החסדים.
אך מאידך יהודי צריך להרגיש כגר, כאדם המתחדש,
כאילו שהוא פעם ראשונה מתפלל, כאילו שפעם ראשונה הוא לומד תורה. התחדשות והתרגשות
עצומה כל פעם מחדש. כאחד שמגיע והוא חדש במקום שהוא היה אתמול.
עבודת ה' חייבת להיות קבועה (בבחינת
תושב), אך צריכה תמיד להיות מתוך התחדשות והתעצמות (בבחינת גר), בבחינת "המחדש
בטובו בכל יום תמיד". רק כשבאים עם שתי הבחינות הללו: יציבות והתחדשות ניתן
לעבוד את ה' בשלמות, ולהיות ממשיכי דרכו של אברהם אבינו.
ולסיום
ולוואי שנזכה להתחדשות תמידית כגר
המתחדש בקיום המצוות. וקיום המצוות שלנו יהיה באופן קבוע ומיושב כתושב החש קביעות
ויישוב הדעת במקומו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה