פרשת תולדות - מי שולט בבורות המים?

 פרשת תולדות – מי שולט בבורות המים?

פרשתנו (בראשית פרק כו, טו) מספרת על מעשהו של אבימלך: "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר".

 

ויש לתמוה מדוע הפלישתים סתמו את בורות המים? מה רע שיהיה להם מים שהם יוכלו לשתות מהם?

 

רש"י על הפסוק מבאר: "מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו".

אך לכאורה דבריו אינם מובנים, וכי בגלל גייסות שיגיעו הם מונעים מעצמם מים? למה שלא יהיה להם מקום לשתות עבור עצמם?

 

ועוד יש לשאול, בפרשתנו מסופר שוב על בורות המים שחפרו עבדי יצחק וסתמום פלישתים. סיפור דומה לסיפורו של אברהם אבינו. כמעט ללא הבדל. עוד פעם מריבות, עוד פעם בורות מים עם שמות "עשק", "שטנה" ו"רחובות". לשם מה התורה מספרת לנו את כל הסיפור הזה?

 

בעל הכתב והקבלה מבאר שאחת השיטות של אברהם אבינו להביא את האמונה לעולם הייתה על ידי בורות המים. מעבר לדרכו של הכנסת אורחים באש"ל (אכילה שתייה ולינה). וכך הוא כותב (בראשית כו פסוק יח): "המציא תחבולה נפלאה להכניס ע"י את המוטעים אל תחת כנפי השכינה, כל באר אשר קרא אותה בשם אשר יורה על אמתת מציאת ה'".

 

אברהם חיפש את המקום שבו יש מפגש בין אנשים. הוא זיהה את בארות המים כמקום מפגש משמעותי. כפי שרואים במפגש בין עבד אברהם לרבקה, וכן יעקב ורחל. אברהם חפר בורות מים וחילק לכולם בתנאי שהם יברכו את ה'.

 

נמצאנו למדים שהסיפור של בורות המים, היה סביב מי משפיע על הציבור, מי מעביר את המספרים לעולם. האם יברכו את א-לוהי השמים או את העבודה זרה. איזו תרבות תהיה מושתתת על פני החברה האנושית.

 

טענתם של אנשי פלישתים "שמא יבואו גייסות" מזכירה את חששט של פרעה במצרים מבני ישראל (שמות א, י): "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ". חשש ממלחמה עתידית. כפי שפרעה חושש שעם ישראל יעבור לצד התוקף, ככה גם פלישתים חוששים שהמים הללו ישמשו את הגייסות נגדם. דרך בורות המים ילמדו את השקר שבעבודה הזרה של הפלישתים וילחמו בהם.

 

כעת מובן מדוע הפלישתים סתמו את הבורות של אברהם. הם שהם רצו לאחוז על נקודת ההשפעה על הציבור, ולא הסכימו שאברהם ישפיע על העולם מדרכו הרוחנית. וכן אצל יצחק ממשיך דרכו, המאבק לא נגמר. מי יושב על בורות המים, את מי יברכו לפני השתייה, ומי ישפיע על דעת הציבור.

 

אנו כעת בחודש כסלו המבטא את המאבק שלנו מול התרבויות הזרות. מי שולט על המים, על התרבות: תרבות יוון או תרבות ישראל. מה שאנו חופרים הם סותמים, מה שאנו בונים הם הורסים. הם מבינים היטב כמה חשוב לשבת על מקור המים, וההשפעה הציבורית.

 

עד היום אנו רואים שישנו מאבק רוחני, מי ישפיע על העולם האם תורת ישראל או חלילה תורות אחרות. מי יקבע את תכניות הלימוד בבתי הספר, מי יתווה את המוסר של צה"ל, מי ינחה את קווי היסוד של הממשלה. מי ישלוט בבורות המים, והאם מבורות המים הללו תצא ברכת ה' או חלילה ברכות לאל זר.

 

משמות בורות המים אפשר ללמוד עוד קומה. שאף שבהתחלה זה רק "עשק" קטן. נראה כביכול וויכוח על זוטות, אך מהר זה עובר כבר ל"שטנה" (מלחמה קשה ולא פשוטה). אך אחר מאבק ראוי דבר מובטח לנו שנזכה ל"רחובות" (להרחיב את השפע הטוב).

 

כנראה שהמאבק על בורות המים עוד לא הסתיים. נתפלל שנצליח לשמור על בורות המים בדרכם של אבותניו הקדושים ומתוך כך נזכה לראות בהרחבת דבר ה' בישועתו בקרוב.