דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד  פרשת אמור - בין שעורים לחיטים בפרשתנו מובאת מצוות ספירת העומר . הספירה היא תהליך של עליה והתקדמות מחג יציאת מצרים לחג מתן-תורה.  על מצווה זו יש לשאול מספר שאלות : 1.    מדוע אנו סופרים את הימים שעברו עלינו מחג פסח, ולא את הימים שנותרו לנו עד חג שבועות, הרי מטרת הספירה לשאוף ולצפות לחג מתן-תורה, והיה יותר הגיוני לספור ספירה הפוכה (ביום הראשון עוד 49 יום שבועות, ביום השני עוד 48 יום שבועות וכן הלאה)? 2.    מדוע אנו סופרים לעומר , הרי קורבן העומר הוקרב בפסח, וכעת עינינו כלפי שבועות? 3. מדוע אנו מקשרים בין הקורבנות לספירה, ולא סופרים מפסח לשבועות?   קורבן העומר מול קורבן שתי הלחם    הגמרא (מנחות סח ע"ב) מבארת שקורבן העומר וקורבן שתי הלחם באים מן התבואה החדשה , קורבן העומר מן השעורים וקורבן שתי הלחם בא מן החיטים. מפורסם במקורות ששעורים הם מאכל בהמה, לעומת זאת חיטים הם מאכל אדם.    האדם הוא דרגה אחת מעל דרגת הבהמה, האדם הוא מדבר וחושב, לעומת הבהמה שפועלת ע"פ אינסטינקטים. השעורים מבטאות לנו רמה פחותה מהחיטים, את ה...

  בס"ד פרשת תזריע – ברית מילה וארץ ישראל ברית מילה וארץ ישראל בפרשתנו מובא הציווי על ברית המילה (ויקרא יב, ג) : " וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ ". הפעולה הראשונה שעושה שיהושע בן נון עושה אחר חציית הירדן הוא מילת את בני ישראל. הדור שנולד במדבר לא נימול מפני הסכנה, ובכניסת עם ישראל לארץ ישראל – עם ישראל נימול. רש''י בשם המדרש כותב (יהושע ה, ד) : "אמר להם (יהושע) סבורים אתם לירש את הארץ ערלים? לא כך נאמר לאברהם: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך... הימול לכם כל זכר"". ניתן לזהות שישנו קשר בין שתי המצוות הללו, ובזכות מצות המילה עם ישראל יורש את ארץ ישראל.   התלות בין המילה לארץ ישראל ישנו קשר אדוק בין ארץ ישראל למצוות המילה. המדרש (ילקוט חדש ארץ ישראל) כותב: "ארץ ישראל שקולה כמצות מילה... מה מילה דוחה שבת, אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת". וכן כתוב בזוהר (משפטים ח"ב קכד ע"א, תרגום הסולם) : "בזכות שישראל עורכים ברית המילה, נכנעים אויביהם תחתם, ויורשים את נחלתם ". ...

בס"ד פרשת ויקהל – מלאכות קדושות שאלות על הקשר בין שבת למשכן בפרשתנו מופיע פעם נוספת ציווי על שמירת השבת . נעלה מספר שאלות על הקשר בין מצוות השבת לבניית המשכן: א.   אם נתבונן בפסוק נשים לב שמעבר לציווי לשמור את השבת, התורה מספרת שעושים מלאכה שישה ימים: (שמות לה, ב) : " שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' ". וצריך להבין מדוע יש לתאר את עשיית המלאכה במשך השישה ימים? מדוע יש בכך צורך? ב.   מדוע הסמיכו את ציווי המשכן לשמירת שבת? יש לציין, שגם בפרשת כי תשא, אחר אזכור הנציגים לבניית המשכן, מופיע הציווי לשמור את השבת (שמות לא, טו) : " שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' ". וצריך להבין מה הקשר האדוק בין שמירת השבת למלאכת בניית המשכן? ג.    יש  להוסיף ולשאול על דברי הגמרא (שבת דף מט ע"ב) שכותבת שכל המלאכות האסורות בשבת נלמדות מהמלאכות שבהם נבנה המשכן: " אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי? ... כנגד עבודות המשכן ...