פרשת ויקהל - מלאכות קדושות

בס"ד

פרשת ויקהל – מלאכות קדושות


שאלות על הקשר בין שבת למשכן

בפרשתנו מופיע פעם נוספת ציווי על שמירת השבת. נעלה מספר שאלות על הקשר בין מצוות השבת לבניית המשכן:

א.  אם נתבונן בפסוק נשים לב שמעבר לציווי לשמור את השבת, התורה מספרת שעושים מלאכה שישה ימים: (שמות לה, ב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'".

וצריך להבין מדוע יש לתאר את עשיית המלאכה במשך השישה ימים? מדוע יש בכך צורך?

ב. מדוע הסמיכו את ציווי המשכן לשמירת שבת? יש לציין, שגם בפרשת כי תשא, אחר אזכור הנציגים לבניית המשכן, מופיע הציווי לשמור את השבת (שמות לא, טו): "שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'". וצריך להבין מה הקשר האדוק בין שמירת השבת למלאכת בניית המשכן?


ג.   יש להוסיף ולשאול על דברי הגמרא (שבת דף מט ע"ב) שכותבת שכל המלאכות האסורות בשבת נלמדות מהמלאכות שבהם נבנה המשכן:

"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי? ... כנגד עבודות המשכן".

וצריך להבין מדוע מלאכות השבת נלמדו דווקא מהמשכן? מדוע ישנה זיקה כל כך צמודה בין בניית המשכן לשמירת השבת?


ד.   ועוד יש לשאול, למה אנו שובתים ופוסקים בשבת ממלאכות קדושות שאותם בנו את המשכן? כל אחת מהמלאכות של בניית המשכן נעשתה מתוך ציווי ה' (שמות לט, א): "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'", וחל בה סוג של קדושה. מדוע דווקא מהמלאכות הקדושות הללו אנו צריכים לשבות? האם לא היה מתאים יותר שהתורה תכתוב לשבות מסתם מלאכות, או אולי "עובדין דחול" (=מעשה ימי החול)?

 

"אָדָם לְעָמָל יוּלָּד"

כדי לענות על שאלות אלו, נזכיר שישנה גישה הטוענת שעצם העבודה הגשמית היא פסולה, כל עיסוק חומרי היא נעשה בדיעבד, והיה עדיף לעסוק רק ברוחניות. לפי תפיסה זו, צריך לנסות לברוח מלעבוד ולנסות לשבות כל השבוע כולו.

אך התורה מלמדת אותנו שאין זה נכון, אנו צריכים לעמול כל השבוע (שמות כ, ט-י): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ" ורק מתוך כך: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".

על החובה לעמול כתוב בפסוק (איוב ה, ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וכן כותבת הגמרא (ברכות ח ע"א)"גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים".

 

החשש בקידוש העבודה

תפקיד השבת הוא לרומם את העשייה החומרית, ולתלות אותה בכוחו וברצונו של ה'. ישנם אנשים שהעבודה סוחפת אותם, והופכת לעיקר חייהם. ברגע שהעבודה היא מטרה בפני עצמה, האמונה בה' נפגמת.

בשמירת השבת, אנו מרוממים את העשייה הפשוטה שלנו של כל השבוע ומייחסים אותה אל ה'. השביתה מהמלאכות החיוביות שאנו עושים במשך השבוע מרוממת אותם אל הקודש, ומנכיחה את מציאות ה' בתוכן.

 

הרמת המלאכות לקודש

בשבת אנו שובתים זכר לשביתתו של ה' בבריאת העולם (בראשית ב, ב): "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". ה' שבת לא בגלל שהוא היה צריך לנוח, לא בגלל עייפות שלו חס ושלום, אלא כדי ללמדנו לרומם את מעשה הבריאה למקום של קודש.

מלאכות האסורות בשבת נלמדות ממלאכות הקודש של המשכן, ללמדנו שהמלאכה היא חיובית וקדושה, ובתנאי שמצליחים לרומם אותה, להנכיח את מציאות ה' בתוכה.

 

לסיום

אם נדע לפעול בעולם החומרי מתוך חיבור מתמיד אל הקדוש, ונכיר שכל כוחנו ופועלנו בא מאיתו יתברך - כל מלאכתנו יהיו ממש כבניית המשכן.

 


תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת פינחס - מהו שלום אמיתי?

פרשת תצוה - להאיר את העולם

פרשת לך לך - איך מקרבים?

פרשת לך לך - תאווה או אחווה

פרשת קדושים - מה זו קדושה?