פרשת פקודי - לראות את הענן
בס"ד
פרשת פקודי – לראות את הענן
סיום ספר שמות
ספר
שמות מסתיים בתיאור של "ענן" השוכן על אוהל מועד. הענן המוזכר 5 פעמים
בפסוקים החותמים את הספר (שמות מ, לד-לח):
"וַיְכַס הֶעָנָן ... כִּי
שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן ... וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן ... וְאִם לֹא
יֵעָלֶה הֶעָנָן ... כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם...
בְּכָל מַסְעֵיהֶם".
ויש
לשאול: מה משמעות ענן זה? לשם מה מסתיים הספר דווקא בתיאור של ענן השוכן על
המשכן? מה התורה רוצה ללמדנו בכך?
ענן כביטוי להשגחת ה'
נראה,
שהענן מבטא את השגחת ה' ששורה על המשכן ועל בני ישראל. ענן זה דבר מעורפל,
שמסתיר את ראיית האופק. גם כשה' נגלה אלינו זה רק בהסתר פנים: "ופני לא
יראו", תמיד ישנו ענן שמסתיר את עצמותו של ה'. כפי שכתוב: "ומשה
נגש אל הערפל אשר שם האלוקים"
המילים
האחרונות של הספר: "בְּכָל מַסְעֵיהֶם" מלמדות אותנו, שהענן לא
נשאר רק במשכן, אלא הולך אתנו בכל מסענו, יש ענן שמלווה אותנו תמיד.
התהליך של ספר שמות
בספר
שמות עברנו תהליך החל מיצירת העם: "הנה עם בני ישראל" ועד השראת
השכינה עלינו. בתהליך הופנם המסר שה' אתנו תמיד, דרך ענן שמלווה אותנו
אף שלא מאפשר את הראייה המוחלטת. תפקידנו לפקוח את העיניים ולהבחין בהשגחה זו.
תמונה תלת ממדית
משל לאדם המביט זמן ממושך בעמודים מתוך ספר של שרבוטים לא ברורים. אדם אחר שרואהו, פונה אליו בשאלה: "על מה מתבונן כל כך הרבה זמן?". מסביר לו הצופה: "אלו תמונות תלת ממדיות. רק מי שמצליח להתעמק בהן זוכה להבין איזו תמונות נפלאות יש כאן".
כך
גם אנשי אמונה. רואים בין העננים את גילוי ה'. מי שרוצה, יכול להסביר את כל
המציאות בכלים מדעיים. השאלה אם אנחנו יודעים לראות נכון את המציאות, ולהבין
שמישהו מנהל אותם.
לסיום
בסיום
ספר שמות אנו מקבלים את המסר חשוב. תפקידנו לגלות את הענן שמסתתר בעולם (שמות
ט, טז): "לְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ".
גם כשלא לא הכל מובן, נזכור שדווקא בענן המעורפל, נמצא ה'.
בספר
שמות הפכנו מעם של עבדים, לעם ששורה עליו שכינה. למדנו את המסר, איך בכל המסעות
הבאים בעתיד עלינו להתבונן ולומר בינות הענן: "זה א-לי ואנוהו".
תגובות
הוסף רשומת תגובה