פרשת פקודי - אחדות ישראל

 בס"ד

פרשת פקודי – כוחה של אחדות

מי בנה את המשכן?

בפרשתנו בסיום מלאכת בניית המשכן כתוב (שמות לט, לב): "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". ויש להקשות לכאורה רואים מהפסוקים שבצלאל וחכמי הלב היו אלו שפיקחו על המלאכה ובנו את המשכן, ולא כל בני ישראל?

 

בשם כל ישראל

ומתרץ ה"אור החיים" הקדוש (שמות לט, לב):

"עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה. והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה".

 

מצוות "ואהבת לרעך כמוך"

ממשיך ה"אור החיים" וכותב שכל ישראל הם בעומק דבר אחד ממש:

"ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא י"ט י"ח): "ואהבת לרעך כמוך", פירוש לצד שהוא כמותך כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך. ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך".

 

שלמות תרי"ג מצוות

ממשיך בעל "האור החיים" וכותב שבאופן זה כל אחד יכול לקיים את כל תרי"ג המצוות:

"ובזה מצאנו נחת רוח כי ה' צוה תרי"ג מצות, ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות כהן ולוי וישראל ונשים, יש מצות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל לעשותם, ויש מצות לישראל שאינם בכהנים, וכן בלוים, וכן בנשים, ומה מציאות יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם, אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה מזה".

 

המשכן נבנה בשם כל ישראל

ממשיך ה"אור החיים" וכותב שאף בניית המשכן כולה נעשתה בשם כל ישראל:

"כינה לכולם יחד מעשה כולם הגם שמהם הביאו הנדבה מהם עשו מלאכה יאמר על כללותם שעשו הכל".

 

השראת שכינה

נראה שיסוד זה הובא דווקא בסיום מלאכת המשכן. מטרת בניית המשכן היא השראת שכינה על ישראל כפי שכתוב (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

השכינה שורה רק מתוך אחדות. וכדי שתהיה מלאכת המשכן ע"י כולם מוכרחים שכולם ייטלו חלק שווה בבניית המשכן. מלמד אותנו ה"אור החיים", שכשיהודי אחד מקיים מצווה, בעצם כולנו מקיימים את המצווה הזאת.

 

לשם ייחוד

נראה שזו משמעות התפילה שאנו אומרים לפני קיום הרבה מצוות: "לשם יחוד... בשם כל ישראל".

וכן כתב ה''שפת אמת" (קדושים שנת תרנ''ב ד''ה בת''כ):

"ואהבת לרעך כמוך'', אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה, כי הנה עיקר קיום תורה ומצוות הוא בכלל ישראל, שעל ידי הכלל זוכין אל הקדושה... ולכן צריכין לעשות כל מצוה בשם כל ישראל לבטל עצמו אל הכלל, ואז חל עליו שם שמים, כדכתיב ''אני ה'".

 

מצוות "ואהבת" לפני התפילה

וכן כותב האר''י ז''ל כפי שמובא בתחלת שער הכוונות (הביאו החיי אדם בכלל א סימן ו):

"קודם שיסדר האדם תפילתו בבית הכנסת, צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפלות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי".

 

רק מכוח האחדות מתגלה כבוד ה'

על הפסוק (דברים לג ה): "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". כותב רש"י ע"פ המדרש:

"אימתי נקרא הקדוש-ברוך-הוא מלך? כשמתאחדים יחד שבטי ישראל - בהתאסף יחד באגודה אחת ושלום ביניהם - הוא מלכם, ולא כשיש מחלוקת ביניהם"

 

לסיום

שנזכה כל ימינו לקיים את המצוות מתוך חיבור ואהבה לכלל ישראל, ומתוך כך נזכה להשראת שכינה בקרוב.