דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת ויקרא – הכיסופים שגדולים מהמציאות   פרשת פותחת בפסוק ( ויקרא א, א): "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". רש"י מבאר על פי מדרש מספרא: "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים, קדמה קריאה". והשאלה העולה, לשם מה נצרכת הקריאה? מדוע זה כה חשוב?   השפת אמת (תרמ"ב) עונה על כך: "כי השליחות להמעשה גדול מאוד מגוף המעשה". הדברים מדהימים : הקריאה היא ההכנה למפגש, וההכנה למפגש גדול מהמפגש.   בחסידות הרבו לדבר על חשיבות ההכנה למצוות, אם באמירת "לשם יחוד", אם בטבילה לפני קיום מצוות, ואם בהשקעה של הרבה זמן ומחשבה לפני התפילה. הם סמכו את הגישה הזאת לדברי המשנה (ברכות ה, א): "החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים".   יסוד זה נכון גם בתחומים נוספים כגון הציפייה לישועה. הרב חרל"פ (מעייני הישועה פסקה א) כותב: "הציפיה לישועה גדולה מהישועה עצמה". עצם התשוקה והרצון גדולים מהמציאות עצמה.   את ההשתוקקות לגאולה, ניתן לראות בשירים השונים שכתבו גדולי ישרא

  בס"ד פרשת תצוה – ההכנה למפגש אחר הציווי על עשיית המעיל עבור הכהן הגדול נאמר (שמות כח לה): "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת".   הפרשנים נתנו שני כיוונים להסביר על איזה קול מדובר שנשמע " בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ ": א.    יש מהפרשנים (אבן עזרא) שביארו שכאשר אהרון ילבש את שמונת הבגדים ישמע קולו של הכהן הגדול בתפילתו לפני ה'. ב.     ויש מהפרשנים (רשב"ם, רבנו בחיי, ורמב"ן) שהבינו שמדובר על קולם של הפעמונים שהיה במעיל עצמו.   וצריך להבין, מדוע נצרך שישמע קול הפעמונים בבוא אהרון אל הקודש? גם בזה הובאו כמה הסברים: 1.     יש שביארו (הרשב"ם) שתפקיד קול הפעמונים הוא להרחיק את שאר הכוהנים מהקודש, לפני כניסת הכהן הגדול פנימה.   2.     יש שהסבירו   (רמב"ן ורבנו בחיי – פירוש אחד) שתפקיד הפעמונים להזהיר את המלאכים שיפנו מקום לכהן הגדול. 3.     ויש שהסבירו (רמב"ן ורבנו בחיי – פירוש שני) שמטרת הפעמונים, לבקש רשות להיכנס לקודש, להתכונן כראוי, &

  בס"ד פרשת ויגש – "בן כמה אתה?" המפגש בין יעקב ליוסף בפרשתנו מסופר על מפגש מאוד תמוה בין יעקב לפרעה (בראשית מז, ז-י): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה:   וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ:   וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:   וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה:"   מה משמעות השיח ביניהם? מספר שאלות עולות על הפסוקים הללו: א.    מה פשר שאלת פרעה את יעקב "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" למה זה חשוב לו לדעת? ב.    למה יעקב עונה תשובה כזו לפרעה המעידה על פסימיות, ולא עונה את התשובה באופן ענייני "אני בן 130 שנה"? ג.     למה יעקב מספר על אביו וסבו, לשם מה יש לו רצון לערוך השוואה לאחרים? ד.    למה יעקב חש שהחיים שלו הם מעט ורעים? וכי לאברהם וליצחק היו חיים