דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד שביעי של פסח - אמונה מתוך מחיקת האלטרנטיבות הלל מרצבך Required attribution text: by Lidia Kozenitzky, available from הבנת הרקע לאמונה בה' ובמשה לפני אזכור שירת הים ישנם פסוקים שנותנים לנו את הרקע לשירה (שמות י, ל-לא) : "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". ויש לשאול כמה שאלות: א.      למה הפסוקים מאריכים לפרט , היה מספיק לכתוב: "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים" ומיד: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ולמה הוסיפה התורה: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ואח"כ את "וירא ישראל את היד הגדולה "? ב.      מדוע התורה מדגישה שישראל ראו את מצרים מת על שפת הים , לכאורה העיקר זה שעם ישראל ניצל, מדוע היה חשיבות שיראו את מצרים מת על מנת להביאם לישועה? ג.       למה אמר " וַי

בס"ד פרשת ויקרא – להקריב כדי להתקרב תמונה - הזכויות יוצרים למכון המקדש ·        ·       השאלות הגדולות ביותר בספר ויקרא הם: o      מה הסיפור של הקורבנות? o      קשה לנו להבין מה זה קורבנות? o      מה אשמים הבהמות שאנו מקריבים אותם? ·       תשובה : הקרבה זה הרגע הטוב ביותר של החיים. הכי משמעותי בעולם. ·       בזמן המלחמה באוקריינה ראינו מה זו הקרבה. איך מובילים ילדים יתומים לארץ ישראל אחרי מסע מתיש. איך אנשים נוסעים כדי להכין להם אוכל. כדי לבנות בתי חולים. ·       הרב אברימי וולף נפרד מילדי היתומים באודסה ונשאר שם עם הזקנים. אפשר היה לראות את הדמעות שלו. ·       המילה הקרבה נתפסת בימינו כמו אומללות "להתקרבן". לתת מעצמי סתם. אבל האמת שכולנו מעריצים את ההקרבה. ·       בשביל להתקרב צריך להקריב. ·       אם אדם רוצה להתקרב אל ה' הוא לא יכול להישאר במקום שלו. הוא צריך להקריב מעצמך. ·       היכולת לגדול דורשת ממך להקריב מעצמך, לוותר מעט על משהו בך, ואז תגיע למשהו גדול יותר. כך העולם בנוי. ·       בימים האחרונים אנו רואים מה זה אנשים גדולים. שמוותרים

  פרשת תרומה – המשכן כהמשך לאוהל אברהם המשכן נקרא "אהל מועד". הרמב"ן מבאר שאוהל זה יש בו כדי חזרה לאוהל של האבות הקדושים, ששרתה שם השכינה. בהקמת אוהל מועד עם ישראל ממשיך את אוהלם של אברהם, יצחק ויעקב.   גם בקרשי המשכן, ניתן למצוא את הקשר לאבותינו. התנא, יונתן בן עוזיאל (בתרגום ירושלמי המיוחס לו), מבאר שהקרשים של המשכן נבנו מעץ האשל שנטע אברהם אבינו. הם הגיעו בדרך פלאית לים סוף על ידי מלאכים, ומשה רבנו לקח את העצים ומהם בנו את קשרי המשכן.   ויש לשאול : למה חשוב שהמשכן יהיה המשך של אברהם אבינו? לשם מה זה נצרך? וכי משה לא היה יכול לקחת עצים אחרים ממצרים לצורך בניית המשכן?   נראה לי לנסות להציע , 3 תשובות בדבר.   ראשית , כל החיבור שלנו אל ה' הוא מכוח האבות שלנו. למשה רבנו היה חשוב להבהיר, שהוא לא מתחיל תורה חדשה . הוא ממשיך את דרכם של שלושת האבות. הקשר שלנו אל ה' לא מנותק, אלא המשך ישיר של מה שה' הבטיח לאבות.   כשמנסים להתעלות מתוך ניתוק מהמסורת, מגיעים לעיוותים חמורים. כפי שמופיע בחטא העגל (בפרשת כי תשא). כשאנשים חושבים שהם יודעים איך ל

פרשת חיי שרה – השפעה זוגית אחד על השני את המפגש הראשוני בין רבקה ליצחק התורה מציינת באופן מאוד מיוחד (בראשית כד, סא-סו) . היה ניתן לדמיין אותו כסרט הוליווד. רבקה מתקרבת ליצחק, והוא מתפלל. היא רק רואה אותו מרחוק ונופלת מהתרגשות: "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס: וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה".   אם מתבוננים בפסוקים ניתן לראות, שכל אחד מהם מגיע מכיוון אחר לגמרי, הן באופן מנטלי והן באופן רוחני: רבקה מגיעה מבית לבן אחיה, עובד ע"ז, איש רמ