פרשת עקב - לאן נעלם קרח?

 בס"ד

פרשת עקב – לאן נעלם קרח?

הרב הלל מרצבך

    

מדוע דווקא דתן ואבירם מוזכרים?

בתיאור מותם של קרח מצוין לנו בפרשת קרח כך (במדבר פרק טז, כז-לב):

"וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב, וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם: ... וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ".

אך בפרשתנו כאשר משה רבנו מנסה לתאר את האירוע שהתרחש באותם ימים הוא מספר כך (דברים יא, ו):

"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל  הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל":

והשאלה הזועקת היא היכן קורח, מדוע משה רבנו לא מזכיר את קורח היוזם של כל המרד נגדו שאף הוא נענש בבליעת האדמה?

ועוד יש לשאול מדוע בספר תהילים בתיאור דור המדבר מופיע הפסוק (תהלים קו, יז): "תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם" ולא מופיע בליעת קורח מנהיג המרד נגד משה?

 

הסבר א' – שלא לבייש את בני קורח שהם חיים

האברבנאל (דברים פרק י פסוק יב) מבאר בהסברו הראשון שמשה חס על כבודם של בני קורח אשר הם עודם חיים, ולא רצה לביישם, ולכן לא הזכיר את קורח:

"שבני קרח לא מתו ובעבור כבודם לא העלה שם אביהם על שפתיו. אמנם דתן ואבירם לא נשאר להם לא נין ולא נכד בעמים ולכן לא נמנע מלזכרם".

וכן כתב החיד"א (חומת אנך עקב אות ז) בשם הרב יעקב פינטו, והוסיף שם שבני קורח היו צדיקים, ולכן לא רצה לביישם בפני כל ישראל. וכן כתב בספר ברית שלום (לר' פנחס מפוזנא, עקב ד"ה ואשר עשה) בשם חמיו, שכיוון שיצא שמואל הנביא מקורח ולא רצו לבזותו.

 

הסבר ב' – שלא יחשדו שמשה נוקם נקמה אישית

הסבר נוסף שכתב האברבנאל (שם י, יב) שלא יחשדו שמשה מנסה לנקום במיתתו בקורח מכיוון שחלק על הכהונה הגדולה כנגד אחיו אהרון (בניגוד לדתן ואבירם שחלקו על עבודת הלויים):

"ואפשר גם כן שלפי שקרח היה לוי והיה חולק על אהרן אחיו היה מענותנות משה שלא לזכרו. פן יאמרו שהיה דורש לכבודו ולכבוד אחיו ומתנק' במיתתו. ואמנם דתן ואבירם שהיו חולקים על עבודת הלוים ולא היה הוא לבדו נוגע בדבר זכר אותם. "

 

הסבר ג' - משה רבנו התבייש בקרוב משפחתו

רבינו בחיי (דברים יא, ב) בהסברו הראשון לשאלה זו כתב שמשה התבייש בקרוב משפחתו ולכן לא הזכיר שהאדמה בלעה גם אותו:

"לא הזכירו משה דרך ענוה כי נתבייש מחטא האיש ההוא הקרוב לו".

הסבר זה לא מיישב את התיאור בספר תהילים (אלא אם כן, נגיד שמשה רבנו כתב פרק זה בתהילים).

 

הסבר ד' – דתן ואבירם העזו פניהם במשה

רבנו בחיי בהסברו השני (שם) כותב שדתן ואבירם יצאו בגאווה נגד משה (בניגוד לקרח):

"או שרצה להזכיר את אלו לפי שהעיזו פניהם יותר מכלן ויצאו נצבים והיו מחרפים ומגדפים כפי שכתוב בפסוקים "יצאו נצבים"".

וכן כתב בהרחבה הרב פינחס הורוביץ מקוריץ בעל הפנים יפות (דברים יא, ב), והוסיף שלא הייתה להם יראה כלפי משה וביזו אותו:

"שהתריסו נגד משה ואמרו "העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה" [במדבר טז, יד], הרי שהוא ראיה ליראת ת"ח מחמת עונש כמ"ש [אבות פ"ב מ"י] "שעקיצתן עקיצת עקרב", דהיינו שאחז"ל [שבת קיט ב] כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו, ומטעם זה נענשו בממון ונפשות..."

וכעין זה כתב בספר ברית שלום (לר' פנחס מפוזנא, עקב ד"ה ואשר עשה) שקרח טעה במרדף אחר כבוד אך לא היה רשע בניגוד לדתן ואבירם:

"יש לומר מכאן אמרו חז"ל (במדבר רבה יח, ח) קרח פיקח היה, ופירושו, היפוך הרשע שנקרא כסיל, אלא שעינו הטעתו על כרחו, ולא היה חולק מחמת רשעותו".

 

הסבר ה' – קרח לא נבלע באדמה בכלל

ר' אברהם אבן עזרא (במדבר טז, לה) כותב שלדעתו קרח לא נבלע באדמה אלא נשרף עם 250 מקריבי הקטורת:

"ולפי דעתי, שלא נבקע רק מקום דתן ואבירם, כי לא נזכר. וקרח היה עומד עם מחתתו עם אהרן ועם נשיאי העדה מקריבי הקטרת. ופי' הפסוק "ואת קרח" (במדבר כו, י) איננה דבק עם "ותבלע אותם" שם, רק עם "ובמות העדה". ואם יטעון טוען, ויאמר: למה לא הזכיר קרח עם השרופים? התשובה, כי אחר שהזכיר הכתוב שנשרפה עדתו שבאה לעזרה, אין צורך להזכיר קרח, כי מקל וחומר יודע הדבר."

אך לענ"ד יש להקשות שתי קושיות בפשטי המקראות:

א.    כתוב במפורש בפרשה (במדבר טז, לב): "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ". ואמנם ניתן לתרץ שזה האנשים של קרח אך הוא לא היה שם. אך לענ"ד זה קצת קשה.

ב.    הפסוק שהביא האבן עזרא מפרשת פינחס (במדבר כו, ט-י): "הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה': וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס:" לומר שהכוונה "ואת" מתייחס למות 250 האיש. לענ"ד זה פירוש קשה מאוד בפשט.

 

הסבר ו' – אזהרה גדולה יותר שלא נשאר מהם משהו

הר"ן (דרשות הר"ן הדרוש העשירי, הובא גם באברבנאל דברים י יב) מבאר שהטעם שהוזכרו דווקא דתן ואבירם הוא משום שמהם לא נשאר זכר, ולכן עונשם גדול יותר, והאזהרה גדולה יותר:

"הזכיר דתן ואבירם, ולא הזכיר קרח שהוא עיקר למחלוקת, לפי שדמיון האדם אינו כוסף תאות העולם והנאותיו לעצמו לבד, אבל להורישם לבניו... וזכר דתן ואבירם לפי שלא נשארו מהם בנים. והיה עונשם בזה יותר מופלג לפי שבניהם וכל אשר להם נבלעו עמהם כי הנה תאות כל אדם וחשקו בעוה"ז בהשאר בניו אחריו ולכן לא זכר קרח לפי שבניו לא מתו ולא היה מזה הצד ענשו מופלג כענש דתן ואבירם".

 

הילדים כח ההמשכיות

ניתן להוסיף על פירושו של הר"ן, על פי דברי הגמרא (תענית דף ה עמוד ב): "מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים". אף שאדם סיים את תפקידו והלך לעולמו אם יש לו המשך של ילדים יש משמעות לפועלו, אך אם אין לו המשך הוא כלה מהעולם ללא כל תוכן.

 

אצל קורח אף שהוא טעה יש לו תקווה ואחרית בזכות בניו, אך דתן ואבירם שבאו נגד משה אין להם זכר בזה העולם. משה רבנו מזהיר את בני ישראל לפני פטירתו, מי שפוגע בתורה ובמוסריה ומזלזל בגדולי ישראל, לא יישאר ממנו שריד ופליט.

 

ההמשכיות בעולם זה הזכות לחיות

יש עוד שמתואר שכמעט הושמד בפרשה. על אהרון הכהן נאמר "וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא". ומבאר רש"י: "להשמידו - זה כלוי בנים. וכן הוא אומר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל". וממשיך רש"י ומסביר: "ואתפלל גם בעד אהרן - והועילה תפלתי לכפר מחצה, ומתו שנים ונשארו השנים". עולה מכך שנדב ואביהו מתו בגלל חטאו של אהרון הכהן בחטא העגל.

עוד מובא בפרשתנו שכל זכות הקיום שלנו הוא בזכות אבותנו (דברים י, טו): "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה":

 

גם מול ה' אנחנו נחשבים בניו. כפי שכתוב בפרשה: "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ". כפי שאצל קרח כשבניו ממשיכים בעולם הזה בדרך הנכונה, כבר משה לא מזכיר אותו לרעה. וכפי שאצל אהרון כששני בניו נותרים בחיים, יש לו המשך וחיות (והוא לא מושמד). ככה כשאנחנו ממשיכים בדרך אבינו מלכנו, יש לה' הופעה בעולם "ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". ואם חלילה אחרת, כביכול הופעת ה' נעלמת מהעולם ח"ו, וממילא "העדותי בכם היום כי אבד תאבדון".


תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת נשא - לא להתרגל לעוולות

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת אמור - השגרה המרגשת

רשימת דברי התורה לספר בראשית

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת פינחס - מהו שלום אמיתי?

פרשת לך לך - תאווה או אחווה