פרשת קרח - לאן נעלם קרח?
בס"ד
פרשת
עקב – לאן נעלם קרח?
הרב הלל מרצבך
- מה
הדבר הכי חשוב לנו בחיים? – הילדים שלנו.
- כשמשה
רבנו מנסה לתאר את האירוע שהתרחש בימי קורח הוא מספר כך (דברים יא, ו):
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם
בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת
בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם
אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל":
- השאלה הזועקת היא היכן קורח? מדוע משה רבנו
לא מזכיר את קורח היוזם של כל המרד נגדו שאף הוא נענש בבליעת האדמה?
-
ועוד יש לשאול מדוע בספר תהילים
בתיאור דור המדבר מופיע הפסוק (תהלים קו, יז): "תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן
וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם" ולא מופיע בליעת קורח מנהיג המרד
נגד משה?
-
הסברים שונים נתנו לשאלתנו:
o
האברנאל (פירוש א') – שלא לבייש את בני קורח
שהם בחיים.
o
האברנאל (פירוש ב') – שלא יחשדו שזו נקמה
אישית, כי קרח חלק על עבודת הכהונה.
o
רבנו בחיי (פירוש א) – משה רבנו התבייש
בקרוב משפחתו, ולכן לא שיתף זאת.
o
רבנו בחיי (פירוש ב') – דתן ואבירם יצאו בחוצפה
כנגד משה. "יצאו נצבים". בניגוד לקרח שחיפש כבוד.
-
הר"ן מסביר שמשה מספר דוקא עליהם, כי הם
נענשו עונש חמור יותר מקרח, כי לא נותר מהם דבר. כי אף זרעם מת איתם.
-
הגמרא (תענית דף ה עמוד ב) כותבת: "מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים".
-
אף
שאדם סיים את תפקידו והלך לעולמו אם יש לו המשך של ילדים יש משמעות לפועלו, אך אם
אין לו המשך הוא כלה מהעולם ללא כל שארית.
-
אצל
קורח אף שהוא טעה יש לו תקווה ואחרית בזכות בניו, אך דתן ואבירם שבאו נגד
משה אין להם זכר בזה העולם.
-
משה
רבנו מזהיר את בני ישראל לפני פטירתו, מי שפוגע בתורה ובמוסריה ומזלזל בגדולי
ישראל, לא יישאר ממנו שריד ופליט.
-
שאלה: על מי עוד מתואר שכמעט הושמד
בפרשה?
-
תשובה: אהרון הכהן. "וּבְאַהֲרֹן
הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן
בָּעֵת הַהִוא".
-
מבאר רש"י: "להשמידו - זה כלוי בנים.
וכן הוא אומר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל".
-
וממשיך רש"י ומסביר: "ואתפלל
גם בעד אהרן - והועילה תפלתי לכפר מחצה, ומתו שנים ונשארו השנים".
-
יש לנו חידוש נוסף למות נדב
ואביהו. הם מתו בגלל חטאו של אהרון הכהן בחטא העגל.
-
מסר: הדבר הכי חשוב לנו בחיים זה הילדים
שלנו. הם המשך הקיום שלנו בעולם הזה.
-
עוד מובא בפרשה שכל זכות הקיום שלנו
הוא בזכות אבותנו (דברים י, טו): "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה
אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם
הַזֶּה":
-
גם מול הקב"ה, אנחנו נחשבים בניו.
כפי שכתוב בפרשה: "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ
אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ".
-
כפי שאצל קרח כשבניו ממשיכים בעולם הזה
בדרך הנכונה, כבר משה לא מזכיר אותו לרעה. וכפי שאצל אהרון כששני בניו
נותרים בחיים, יש לו המשך וחיות (והוא לא מושמד). ככה כשאנחנו ממשיכים בדרך
אבינו מלכנו, יש לה' הופעה בעולם "ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד
אשר נשבע לאבותיך".
- ואם
חלילה אחרת, כביכול הופעת ה' נעלמת מהעולם ח"ו, וממילא "העדותי בכם היום
כי אבד תאבדון".

תגובות
הוסף רשומת תגובה