פרשת בלק - הרחמים שמגיעים ממידת הדין
בס"ד
פרשת
בלק – מידת הדין שהופכת לרחמים
- השבת אנו קוראים על קללות בלעם. שה' הפכם לברכה.
- הגמרא
(תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א) כותבת שבלעם היה מוכשר וידע את הרגע שה' כועס
בו:
o
"דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה
זעמו? - רגע... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה:
ויודע דעת עליון... מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה... וכמה רגע? - ... רגע כמימריה".
- וכותבים התוספות שם איזו קללה אפשר להגיע ברגע
אחד, ועונים: "יש
לומר כלם."
- אותה מילה "כלם" התהפכה לבלעם למילה
"מלך" בחילוף אותיות. וזה מה שהוא אומר (במדבר כג כא):
"לֹא הִבִּיט
אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ
בּוֹ". הקללה נהפכה לבריכה על ידי שהמילה "כלם"
הפכה למילה "מלך".
- ויש לשאול: אם ה' רוצה להתעלם מהקללות של
בלעם, למה הוא צריך לשחק עם האותיות ולהפוך את האותיות של המילה "כלם"
ולהפוך את זה ל"מלך" כדי לרחם על בני ישראל?
- ועוד צריך להבין מה משמעות המשחק הזה שבלעם רצה
להגיד "כלם" וה' הופך זאת ל"מלך"?
- והסביר הרב אשר וייס שליט"א, שבפרק "אשרי"
בתהילים הוא אחד הפרקים החשובים ביותר בספר תהילים. כפי שכתוב בגמרא (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד עמוד ב):
o
"כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים
- מובטח לו שהוא בן העולם הבא... משום דאתיא באל"ף בי"ת... משום דאית
ביה פותח את ידך"
- יש בפרק 3 פסוקים בפרק הזה שעניינם מלכות שמים (תהלים קמה, יא – יד)
o
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ
וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
o
לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם
גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:
o
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים
וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
- 3 הפסוקים הללו הם אותיות: כל"ם, או
אותיות מל"ך. דווקא בשלושת הפסוקים הללו, דוד המלך מדבר על מלכות
שמים.
- ה' אומר לבלעם: אם בני ישראל לא מתקיימים גם אתה
הולך. אין עולם. כי אין תכלית אחרת לבריאה מלבד מלכות שמים, ורק בני ישראל
הם אלו שממליכים את שם שמים.
- ה' הופך את האותיות ואומר לבלעם הכלם שלך זה
בעצם מלך (מלכות ה').
- ורק בני יודעים להמליך את ה' בצורה הטובה ביותר.
- לא סתם בקדושה אנו אומרים "ברוך" ומיד "כבוד
מלכותו לעולם".
- רק אנחנו מסוגלים לקדש את שם שמים בעולם. ולכן
אנחנו סובלים יותר מכל עם ולשון. ורק עם ישראל שיודעים לקדש שם שמים בכל
מקום.
- ראיה נוספת שהיא גם אמת. כשקללה הופכת לברכה. ה'
יכול להתעלם מהקללה, אך כשהקללה הופכת לברכה, מידת הדין הופכת למידת הרחמים.
- כתוב בסידור הגר"א על הפסוק ב"למנצח"
הוא כותב, שכאשר מידת הדין הופכת למידת הרחמים זו הרחמים הגדולים ביותר.
- ולכן אומרים "מכלכל חיים בחסד" בתוך ברכת
הגברות. שם הרחמים העצומים ביותר. ברכת הגבורות זה מידת הדין, ושם דווקא
אומרים "מכלכל חיים בחסד".
- אפשר לראות זאת גם מתוך דברי הגמרא (בבלי מסכת שבת דף פט עמוד ב) כתוב כך:
o "לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא
לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך. אמר: אימר
ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו. אמר ליה: בניך חטאו. -
אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. - אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי
עצה. אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. - אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה
שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה
חטאו? כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עלייהו - פשו להו חמשין.
דל עשרין וחמשה דלילותא - פשו להו עשרין וחמשה. דל תרתי סרי ופלגא, דצלויי ומיכל
ודבית הכסא - פשו להו תרתי סרי ופלגא. אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו - פלגא
עלי ופלגא עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי - הא קריבית נפשי קמך".
- למה
דווקא יצחק שהוא בעל מידת הדין הוא מעורר רחמי שמים, אברהם הוא חסד, יעקב הוא
רחמים? משום שמידת הדין היא הרבה יותר חזקה כשהיא נהפכת למידת הרחמים.
אנו זקוקים לכל כך הרבה רחמים שרק מיד הדין יכולה לבוא.
- בלעם
שהיה גדול נביאי אומות העולם, והיה לו משקל סגולי גדול. ולכן דווקא הקללות הופכות
לברכות.
- אמנם אנו רואים ניסים גדולים, אבל אנו באמצע מלחמה עם הרבה מידת הדין. אף אחד לא יודע מתי יהיה כבר רחמים.
- "בעל
מלחמות מצמיח ישועות" הישועות מגיעות דווקא מתוך המלחמות.
o
אחרי שעבוד מצרים קבלנו את התורה.
o
אחרי גירוש ספרד מתחילה התיישבות
יהודית בצפת (כתיבת השו"ע, וחכמת האר"י מתגלה)
o
אחרי השואה קמה מדינת ישראל.
o
אחרי ששת הימים קיבלנו את יהודה, שומרון,
הגולן, וסיני.
- אנו
זקוקים שקללות יהפכו לברכות. שהדין יהפך לרחמים, נתפלל שנזכה לישועות ונחמות בקרוב,
ולראות פני משיח צדקנו בקרוב. אמן.
דודוגמה לרחמים בתוך מידת הדין אפשר לקרוא מתוך סיפור חזק תוך כדי מלחמת חרבות ברזל, של יהודי שכבר הכינו את הבשורה המרה מכל, שהצליחו להחזירו לחיים.
רפי קפלן שיתף:
נריה קפלן בנו, קצין סיירת גולני (נשוי
לשירה ולהם 2 ילדים קטנים) מתגורר בישוב עפרה, עמד להכנס לתפקיד סמ"פ. הוא
היה בהתקפה בצפון רצועת עזה עלה על מטען בשכונת רימאל בעזה ביום רביעי האחרון (י' בתמוז תשפ"ד),
ופונה לבית חולים במסוק חסר הכרה.
היד שלו הייתה מרוסקת, והריאות נפגעו.
תוך כדי טיסה הניחו לו נקז בריאות. אך בעלייתו למסוק הנקז לא עבד והריאות לא תפקדו. הם
כבר יצרו קשר עם הרבנות הצבאית (מול הרב הילל הורוביץ) ובקשו שיבוא מהר עם המכשיר
שמזהה לפי טביעת אצבע. כדי להודיע למשפחה כמה שיותר מהר בזיהוי וודאי. ממש חששו שאלו רגעיו
האחרונים. שלחו כבר קצינת נפגעים לכוננות דיווח למשפחה.
כשהוא הגיע תוך פחות משעה לבית חולים באיכילוב החליפו לו נקז והחזירו אותו להכרה. תוך כדי הניתוח בכתף שוב הריאות קרסו ושוב החליפו נקז והמשיכו בהחלפת הכתף בפלטינות.
כשהתעורר לראשונה וראה שתיכף שקיעה
ביקש הדבר היחיד שביקש זה שיביאו לו מהר תפילין של ראש (לזרועותיו מחוברים הרבה
צינורות וכדומה) הנחתי לו ומלמל תפילת מנחה.
למחרת בבקר פתח עינים ושוב זה מה
שביקש. אמר קריאת שמע ונרדם חזרה. בפעם השלישית הוא קרה לי להתקרב אליו ושאל:
"מה אמרו ? מתי אוכל לחזור ליחידה"?!
"מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"
תגובות
הוסף רשומת תגובה