בס"ד

פרשת נח – נח ונעמה כמחברי עולמות

שתי שושלות

מאז הרצחו של הבל, ישנם 2 שושלות באנושות: שושלת קין, ושושלת שת. 

התורה מתארת בפרשת בראשית את השמות של שתי השושלות ורומזות על האפיון של כל אחת מהן.

שושלת קין, מתאפיינת בעניינים חומריים, של בניית עיר על ידי קין. והמצאות טכנולוגיות שונות על ידי זרעו:

יבל המציא את רעיית הצאן התעשייתית: "אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה".

יובל המציא את עולם הנגינה: "אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב".

ותובל קין את טכנולוגיית הברזל: "לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל".

מאידך, בשושלת שת, ישנם אנשי רוח:

אֱנוֹשׁ שבימיו: "הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'".

חנוך שעליו נאמר: "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים".

מתושלח שזוכה על פי המדרש בזכות צדיקותו לאריכות ימים, 969 שנים.

שתי שושלות אלו מקיימות את האנושות: עולם המעשה ועולם הרוח.

 

נח ונעמה

והנה נח בן למך (משושלת שת) נושא לאישה את נעמה בת למך (משושלת קין). ויוצרים בפעם הראשונה אחדות בין השושלות של עולם הרוח עם עולם המעשה.

התורה מעידה על נח שהוא "אִישׁ צַדִּיק", וגם מכונה "אִישׁ הָאֲדָמָה". הוא זוכה לחבר בין עולם הרוח לעולם המעשה.

הכתוב מעיד עליו שבלידתו הביא נחמה לעולם: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ". המדרש מתאר שהנחמה הייתה בכך שהוא המציא את המחרשה. ובכך איפשר לאנשים לחרוש כראוי.

באותם שנים, האנושות מתנהגת באופן מושחת וה' רוצה להחריב את העולם, מלבד נֹחַ שעליו נאמר ש"מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'". ייתכן שה' מבקש לבנות עולם חדש של מיזוג שתי המשפחות: עולם הרוח עם עולם החומר.

 

איש האדמה

אחרי המבול נח יוצא למשימה החדשה של יצירת עולם מתוקן. עולם של חיבור בין עולמות, וכך מתואר אחרי המבול: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם".

אך לצערנו נראה שנח נכשל: "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה". למה הוא נכשל?

רש"י מבאר: "עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת".

נראה להציע שכדי לחבר בין רוח לחומר, צריך להתחיל בקודש. אחרת מגיעים מהר מאוד לטעויות חמורות. שילוב בין עולמות הוא הכרחי, אך כשזוכרים מה שולט על מה. שנותנים לקודש להוביל על החומר, מגיעים לתיקון השלם.

 

שם, חם ויפת

בניו של נח לא זכו להמשיך את דרכו המיוחדת. כל אחד מהם נטה לכיוון אחר:

שם – נמשך אל הקודש, ומזרעו יצא אברהם, שיביא בשורה חדשה לעולם.

יפת – נשאר עם עולם החול, שפעמים נמשך תחת הקודש ופעמים תחת הטומאה.

חם – נמשך לעולם הטומאה, וקיבל את הקללה "ארור".

 

לסיום

נח משרטט לנו את האידאל שאליו צריך לשאוף, חיבור של עולם רוח עם עולם חומר. הדרך להגיע לשם מחייבת שהרוחניות היא זו שמובילה ושולטת בחומריות. וכך מצליחים ליצור תיקון שלם.