פרשת האזינו - קבלה מלמעלה או הנבעה מלמטה

בס"ד

פרשת האזינו – לקבל מלמעלה או להנביע מלמטה

 ישנו קונפליקט שעומד בפני כל מתבגר. עד כמה לשמוע ולקבל, ועד כמה לחפש בעצמי. עד כמה לפעול לפי ההנחיות, או לבחון בעצמי את הדברים.

 

רוב המתבגרים רוצים להגיע למסקנות החיים בעצמם: מה טוב להם וממה עדיף להתרחק. הם רוצים לחוות, להרגיש ואפילו ליפול ובתנאי שהם סללו את הדרך שלהם, ולא שהכריעו להם מהי הדרך הנכונה.

 

מאידך, ההורים רוצים לתת לילדיהם את הכלים האופטימליים על מנת שיצלחו את החיים באופן הטוב ביותר.

 

חשבתי שניתן לזהות את הקונפליקט מתוך פסוקי הפרשה:

מצד אחד כתוב (דברים לב, ז): "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". המבטא ביטול לדור הקודם היודע.

ומאידך כתוב שהאדם צריך להחכים ולהגיע למסקנות מעצמו (דברים לב, כט): "לוּ חָכְמוּ - יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם".

 

האם צריך להחכים ולהבין את המשמעות של חיים בעצמי או לשמוע לעצות הגדולים? האם להיות דור המחקה את דור קודמו או דור יצירתי שנותן דרור למחשבותיו?

ועוד יש לשאול, כיצד מגשרים על הפער בין הרצון לממש את הייעוד שלי על פי הבנתי, תוך כדי שהורים רוצים את טובתי ומנסים ללחוץ עליי לכל מיני כיוונים שונים?

 

נראה להציע, שאולי יש לכך תשובה בסוף פרשתנו. הפרשה מסתיימת במילים (דברים פרק לב, מז): "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם".

הירושלמי (פאה א, א) מביא את ביאורו של ר' מנא לפסוק, השופכים אור אחר על הקשור אלינו: "אמר רבי מנא: "כי לא דבר רק הוא מכם" - ואם הוא רק - מכם הוא! למה? שאין אתם יגיעין בתורה!".

ר' מנא מבאר שכשאדם מרגיש שהתורה כביכול לא רלוונטית לגביו, כנראה שהוא בעצמו חסר במשהו, הוא לא עמל ויגע! כדי שהתורה תדבר אליי אני חייב להשתדל הרבה!

אולי אפשר להרחיב את כוונתו ולומר שאדם חייב לקבל ולשמוע, ולהפנים את התורה. אך חייב לדעת שהתורה צריכה לבוא גם ממנו "אם ריק - מכם הוא", דהיינו שאם הוא לא חש שהתורה שהוריו הדריכו אותו מדברת אליו הוא חייב להתחיל מעצמו. לתת מקום לנפש העצמית שלו לגלות את החלק שלו בתורה.

אם נכונים דברינו, יוצא, שתפקיד ההורים והמורים הוא לתת את הכיוון, אך כל אחד ואחת חייבים לגלות את החלק שלהם, ולא להרגיש ריקים. לא להישאר עם סיפורי התורה מהגן, אלא ללמוד ולהעמיק ולגלות את הדרך שלי בהבנת התורה ובחיי התורה. רק ככה ניתן לגשר בין הקבלה החיצונית לגילוי הפנימי שלי בתורה.

אם רק נדע לקבל מבחוץ ולגלות מהפנים, נצליח לגלות את הנוסחה הנכונה לבירור דרכנו בעולם.

 

שבת שלום,

הלל מרצבך