בס"ד

פרשת נצבים - נקודת הבחירה

איך עוברים את הימים הללו

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". אנו עומדים כעת בשבוע האחרון של השנה. ישנו מתח סמוי באוויר. מה נאמר ומה נצטדק? איך נעבור את הבחינה? חודש אלול כבר כמעט בסופו ותיכף מגיע יום הדין אחריו עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. ושוב צצות המחשבות שאנו כבר מכירים אותן מהשנים הקודמות. במה השנה הייתי יותר טוב? איך הפעם באמת אצליח לחזור בתשובה? האם יכתבו אותי גם השנה לחיים?

אין ספק שכולנו רוצים להיות יותר טובים. ובסך הכול אנחנו אנשים טובים. משתדלים להתפלל, משתדלים להיות מוסריים, משתדלים לתת צדקה, לשמור שבת וכשרות. אולי היו כמה נפילות פה ושם, אבל סך הכול אני בסדר. וביני ובין עצמי ידוע לי ששנה הבאה לא תהיה באמת שונה במיוחד. אז איך עוברים את הימים הללו באופן יותר משמעותי?

 

מי נכתב בספר הבינוניים?

ננסה להציע כיוון כיצד למצוא את הדרך להתקדם נכון לקראת הימים הנוראים. חז"ל (ראש השנה דף טז עמוד ב) מלמדים אותנו שישנם שלושה ספרים שנפתחים בראש השנה:

"שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה".

וצריך להבין מה הולך שם: מי הם הרשעים, מי הם הצדיקים, ומי הם הבינוניים? ואם בינוני זה אחד שהוא בדיוק מחצה על מחצה, כמה אנשים יש כאלו? (אחד? שתיים?) ומדוע כולנו מתאמצים כל עשרת ימי תשובה בשביל אותם בינוננים?

ונראה להסביר ע"פ דבריו של האמורא רבא, שמעיד על עצמו שהוא בינוני (ברכות דף סא עמוד ב):

"אמר רבא: כגון אנו בינונים".

כשאביי שומע את דברי רבא, שהיה ענק שבענקים, צדיק שבצדיקים שאומר על עצמו שהוא בינוני, מיד נזעק ואומר:

"אמר ליה אביי: לא שביק מר חיי לכל בריה {אם אתה בינוני לא הותרת חיים לכל שאר האנשים}!..."

אם רבא, מגדולי האמוראים הוא בינוני, אז מה אנו נאמר? באיזה ספר יכתבו אותנו? אין לנו סיכוי להיחתם לחיים...

 

הצדיק הבינוני והרשע שבתוכי

הרב אליהו דסלר מבאר שאמנם ישנם יחידים באנושות שהם צדיקים גמורים כדברי הגמרא (בבא בתרא דף יז ע"א):

"שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל. ויש אומרים: אף דוד, דכתיב: ולבי חלל בקרבי".

וכן ישנם רשעים גמורים שמרשעותם נלקח מהם כוח הבחירה החופשית, הם אינם שולטים בעצמם. כמו פרעה הרשע שלקחו לו את כוח הבחירה, כפי שכתוב (שמות ז, ג):

"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה"

אך רוב העולם (אנחנו) גם צדיקים, גם בינוניים וגם רשעים:

צדיקים – במה שאין לנו כמעט בחירה לחטוא, ברור לנו שנבחר בטוב (לא נרצח, לא נגנוב סתם, לא נאכל חזיר וכול').

רשעים – במה שאנו מוותרים לעצמנו מלכתחילה ("שויתי השם לנגדי תמיד", "תיקון חצות", "תפילת ותיקין" וכול').

בינוניים – בנקודות שאנו מתמודדים איתם יום יום. זו היא נקודת הבחירה.

 

נקודת הבחירה שלנו

בנקודת הבחירה שלנו אנו צריכים להשקיע. אדם אינו צריך למדוד את עצמו על כמות המצוות שלו, ואפילו לא על איכות המצוות שלו, אלא בעיקר על התקדמות שלו בעבודת ה'. הגמרא (שבת דף קה עמוד ב) מבארת לנו את דרכו של יצר הרע:

"כך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו: "עבוד עבודה זרה" והולך ועובד."

הרחיב לבאר זאת בעל חובת הלבבות (שער ה' פרק ה') שדרכו של יצר הרע להפיל את האדם בשיטת השלבים. היצר כל פעם מנסה למצוא את נקודת הבחירה של האדם ושם לנצח אותו. אנו מנגד צריכים לדעת שזה בדיוק המבחן שלנו, ושם אנו נמדדים על החלק הבינוני שלנו, שהוא נקודת הבחירה:

האם לראות עוד סרט או למצוא עיסוק חיובי, האם להתרכז בתפילה או לתת לדמיון לעופף, האם להקפיד לא לשכוח לברך או להרשות לעצמנו לחפף.

 

לסיום

כפי שבבדיקה של הבנקים במתן הלוואה לעסק, עיקר הבדיקה שהם עורכים אינה כמה כסף יש לעסק, אלא האם העסק במגמת צמיחה או במגמת נסיגה. כן במבחן שאנו עומדים לקראתו, הדבר העיקרי שעליו דנים אותנו במרום הוא בנקודת הבחירה שלנו, האם אנו במצב של צמיחה או כמישה, התפתחות או הסתאבות. אנו צריכים להשקיע את הכוחות כעת כדי להיות במגמת התקדמות, כל אחד במקום שלו. באופן זה מובטח לנו שנחתם לחיים, על ידי שניקח את החלקים הבינוניים שלנו, נקודות הבחירה ונצליח להוכיח שהם במגמת התקדמות.