פרשת חקת - גיל ההתבגרות של עם ישראל
בס"ד
פרשת חקת – גיל ההתבגרות של עם ישראל
סיפור:
שאלתי פעם בחור לפני בר מצווה שלו: מה עדיף לדעתך, להיות ילד או מבוגר? והוא אמר
לי: "להיות ילד זה יותר כיף, כי דואגים לך לכל מה שאתה צריך, ואין לך דאגות.
אבל להיות מבוגר זה יותר משמעותי". אהבתי את התשובה שלו.
נציג
שתי שאלות מפרשתנו:
שאלה
אחת: למה ה' כל כך כעס על משה ועל אהרון
שהם היכו את הסלע ולא דיברו אליה, הרי בפרשת בשלח הוא ביקש בפירוש ממשה
להכות את הסלע ויצא ממנה מים, והיה בזה קידוש ה' גדול?
שאלה
שניה: בפרשתנו מופיע שירת הבאר: "אז ישיר
ישראל את השיר הזאת עלי באר ענו לה". למה כאן כתוב "ישראל",
ואילו בשירת הים כתוב "אז ישיר משה ובני ישראל?"
נראה
לענות, שפרשת חקת היא בשנת ה-40 של המדבר.
מפרשת קרח עברו 38 שנה.
כעת
עם ישראל התבגר, והוא לקראת הכניסה לארץ ישראל, והיחס כלפיו חייב להיות שונה.
כשילד מתבגר כבר אי אפשר להתייחס אליו בעונשים פיזיים, צריך לדבר אתו
להקשיב לו. הנהגה של הכאה מתאימה לדור המדבר, היא לא מתאימה להנהגה של ארץ
ישראל. בארץ ישראל ההנהגה היא של ילד בוגר דיבור.
משה
רבנו כבר לא יכול לשמש כמנהיג על שרק מדריך את עם ישראל. כעת עם ישראל בעצמו
התבגר, והוא בעצמו שר לבד את השירה שלו. הוא בעצמו מוביל.
בפרשתנו
המנהיגים הגדולים נפטרים אחד אחרי השני: מרים בי' בניסן, אח"כ אהרון
ב-א' באב. (כל ספר דברים הוא 37 ימים). וקצת אחר כך ב-ז' באדר משה רבנו נפטר.
40
שנה הם חיו בענני כבוד. כעת הניסים פוסקים, ועם ישראל יוצא לדרך
חדשה.
"וישמע
הכנעני מלך ערד יושב הנגב" – רש"י: "מה שמועה שמע ובא? שמע שמת אהרון והסתלקו
ענני הכבוד". העננים מסתלקים ומגיע הכנעני מלך ערד. מתחילות המלחמות.
פתאום
מתחילים הנחשים להגיע. וזקוקים להתמודד איתם. 40 שנה הם לא היו נחשים, אבל
כעת מגיעה ההתמודדות.
עם
ישראל נדרש לגלות בגרות נפשית של ילד בוגר. כבר אין מי שדואג לו כמו תינוק
לכל מה שהוא צריך, הוא צריך להתמודד עם נחשים, מלחמות, עם חקלאות, כסף. זו הדרישה
מאדם בוגר.
הרב קוק מרחיב במאמר הדור, שעם ישראל בימיו בשלב של צמיחה של בגרות נפשית. הוא זקוק לתורה גדולה של מסרים עם עומק, ולא מסתפק בקבלת מרות ללא הבנה פנימית, זו הדרך לחנך בדור של בגרות.
חינוך בגיל ההתבגרות דורש מאתנו העברה ממסרים של ציות והכנעה למסרים של כבוד והעברת אחריות מתוך הפנמה והזדהות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה