דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת תולדות – שתי לידות באדם הרב הלל מרצבך פרשת תולדות , כשמה כן היא, עוסקת בתולדות שלנו. בפרשה הזאת אנו פוגשים את שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, ואת הקשר שבין הדורות, בין ההורים לילדיהם ובין המסורת שאדם מקבל מאבותיו לבין הדרך שבה הוא בוחר לחיות את חייו. הפרשה נפתחת בפסוק: " וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק ". בקריאה ראשונה, נראה שיש כאן כפילות מיותרת. אם נאמר שיצחק הוא בנו של אברהם, הרי ברור שאברהם הוא זה שהוליד אותו. מדוע התורה חוזרת ומדגישה: "אברהם הוליד את יצחק"? רש"י מסביר את הכפילות על רקע דברי ליצני הדור: "לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקדוש ברוך הוא, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק". כלומר, התורה מדגישה את הדמיון בין אברהם ליצחק כדי להוכיח את אבהותו של אברהם. אבל אולי אפשר להציע הסבר נוסף לכפילות הזאת, רעיון ששמעתי מהרב ר...

 בס"ד פרשת תולדות - שם עם סטייק עם הבן שלך הרב הלל מרצבך בפרשתנו מסופר שיצחק מבקש מבנו עשיו להכין לו מטעמים על מנת שיברך אותו.   והשאלה הזועקת: למה יצחק מקשר בין הברכות שלו לבנו בכך שיכין לו מטעמים? האם יצחק לא יכול לברך את הילד שלו בלי אוכל? האם זה מה שחשוב ליצחק בחיים?   הפרשנים הציעו הסברים שונים לשאלה הזאת ( ראה 7 הסברים נוספים ), וחשבתי לנסות להציע לענ"ד הסבר נוסף :   אם יצחק היה אומר לעשיו: "בני היקר, אני רוצה לברך אותך שתהיה גדול בתורה וצדיק . לשם כך עליך ללמוד את מסכת בבא בתרא (או משהו דומה)". עשיו היה אומר לו: " עזוב אבא , אני לא צריך את הברכות שלך. כבר מזמן שאני לא מניח תפילין. תמצא לך פראייר אחר".   אולם, כשיצחק אומר לו: "בני אוהבי, אני אתך לגמרי, תכין לי את הסטייק הכי טוב שאתה יודע להכין, תביא את הבירות הכי טובות שיש לך, תפנק אותי ברמה שלך. נשב, נאכל משהו, ואז אני אעביר לך את הברכה שלי".   עשיו מתלהב בלבו: "אבא שלי איתי לגמרי, מעריך את הכישורים שלי, מכיר את היכולות שלי. הוא מבין מה טוב בחיים, אני זורם אתו...