פרשת חקת - למה שרים לבאר?
בס"ד
פרשת חקת – למה שרים לבאר?
מה עניינה של שירת
הבאר?
בפרשתנו מובאת
שירת הבאר (במדבר כא, יז): "אָז יָשִׁיר יִשְרָאֵל אֶת הַשִּירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר
עֱנוּ לָהּ" וביאר רש"י במקום: "השירה הזאת נאמרה בסוף ארבעים, והבאר נתנה להם מתחילת ארבעים".
וצריך להבין כמה
דברים:
א.
מה מיוחד בבאר
שזכתה שנאמר עליה שירה?
ב.
מדוע שהשירה נאמרה
בסוף 40 שנה, בעוד שהבאר נתנה מתחילת 40 שנה?
ג.
מדוע רש"י
טורח לומר לנו שנאמרה בסוף 40 שנה, הרי זה ידוע לנו מפשטם של כתובים?
שירה באה מתוך
שלימות
ידוע שמשמעות
השירה היא ביטוי להרגשה של שלימות כלשהי, לא כל יום אנו שרים שירה, כדברי
הגמרא (שבת
קיח ע"ב): "כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף
ומגדף". שירה היא ביטוי לתחושה מאוד מרוממת, כפי
שמבאר הרב קוק (עולת ראיה ח"א, עמוד ר): "השירה היא ההבעה השכלית העליונה,
היוצאת מתוך ההסתכלות הרחבה והעמוקה באור אל עליון ופליאות מפעליו". יוצא
מדבריו ששירה היא משהו מאוד מיוחד, שאומרים אותה רק בזמנים מאוד מסוימים.
שלוש שירות בתורה
ישנן שלוש שירות
בתורה: שירת הים, שירת האזינו ושירת הבאר. בשירת הים, ניתן להבין את משמעות
השירה. אחרי שעם ישראל יצא ממצרים, נקודת השיא של היציאה ממצרים היא קריעת ים סוף.
כפי שכתוב במדרש (מכילתא
דרבי ישמעאל בשלח - פרשה ג ד"ה זה אלי): "ראתה שפחה על
הים, מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל". הנקודה שהבדילה בין בני ישראל למצרים
היא קריעת ים סוף, כשהם רואים את המצרים טובעים בים, ומבינים שלא יחזרו יותר
למצרים משום שהים מבדיל ביניהם, אז ניתן לשיר שירה, המודה לה' על כל הניסים
והחסדים שהוציא את עם ישראל ממצרים. זהו בהחלט נקודת שיא המבטאת הודאה עצומה ל-ה'
על הוצאת עמו מעבדות.
גם שירת האזינו,
היא שירה של נקודת שיא. השירה ששר משה קודם מותו, מסכמת את כל המסרים המרכזים של
התורה. הרמב"ן כותב שכל ההיסטוריה של עם ישראל חבויה בשירת האזינו
(כפי הסיפור המפורסם על תלמידו אבנר שהתפקר, והרמב"ן גילה לו ששמו רמוז בשירת
האזינו). זאת שירה מיוחדת, שמעמידה לעם ישראל את הדרך, כיצד ינהגו בארץ ישראל,
ברגעים האחרונים שניתן למשה להעביר את דבריו, קודם כניסתם לארץ. גם השירה הזאת היא
בהחלט בעלת נקודת שיא עוצמתית.
אך שירת הבאר
לא כל כך מובנת, מדוע שרו לכבודה? הרי היו הרבה ניסים מרשימים לא פחות במדבר (כגון
המן וענני הכבוד), ואם כן מדוע זכתה דווקא באר המים שעליה ישירו עם ישראל שירה?
שירה כביטוי
לביטול מוחלט לה'
ונראה להסביר,
שמים מבטאים את היסוד של האדם. אדם ללא מים מת. ולכן
שירת הבאר, שנאמרה בסוף 40 שנה של המדבר מבטאת את כל השפע שעם ישראל ינק מאת
הקב"ה במדבר, ועליו הוא אומר שירה.
כמו
כן המים מסמלים את התורה, כדברי הגמרא (בבא
קמא יז ע"א):"ואין
מים אלא תורה, שנאמר: (ישעיהו
נה) 'הוי כל צמא לכו למים'."
שהתורה היא החיות של האדם, ואלמלא התורה אין משמעות
לחיים.
השירה
אמנם הייתה יכולה להיות גם על המן, עמוד הענן או נס אחר, אך המתאים ביותר היא
שתהיה על המים, משום שמים הם הדבר הכי בסיסי שקיים לאדם, ובמדבר כל ההנהגה הקיומית
שהייתה התבססה על ניסים ותלות מוחלטת ב-ה'. עם ישראל במדבר היו בביטול מוחלט
כלפי הקב"ה, ובכך קנו את הקניין הרוחני של הקישור אל ה' בכל נפשם. רק אחרי
שעם ישראל עבר את התהליך הזה, של ההפנמה שכל חיותו הוא מאיתו יתברך, הוא יכול
להיכנס לארץ ישראל.
ארץ
ישראל תלויה בהכרה במציאות ה'
השירה אמנם
יכלה להיות גם על המן, עמוד הענן או נס אחר. אך הכי מתאים שתהיה השירה על באר מים,
משום שמים הם הדבר הכי בסיסי שקיים לאדם, ובמדבר כל ההנהגה הקיומית שהייתה התבססה
על ניסים ותלות מוחלטת ב-ה'. עם ישראל במדבר היו בביטול מוחלט כלפי הקב"ה,
ובכך קנו את הקניין הרוחני של הקישור אל ה' בכל נפשם. רק אחרי שעם ישראל עבר את
התהליך הזה, של ההפנמה שכל חיותו הוא מאיתו יתברך, הוא יכול להכנס לארץ ישראל.
לכן
בערב הכניסה לארץ, עם ישראל שר את השירה של הבאר הניסית והפלאית שעמדה לו במשך 40
שנה, ובכך מבטא שהוא הבין את המסר המרכזי, שכל החיות של האדם, מתחילתו ועד סופו
הוא תלוי רק ב-ה', וכעת הוא יכול להיכנס לא"י, ולקדש את שם ה', בתוך הטבע
החומרי המיוחד והקדוש של ארץ הקודש.
מים
של ארץ ישראל
מסופר
על הרב מרדכי אליהו זצ"ל (אביהם של ישראל חלק ב עמ' 95):
"באחת הפעמים שהרב זצ״ל העביר שיעור, הביאו לרב בקבוק מים וכוס פלסטיק לידו.
ארבעים-וחמש דקות הרב דיבר ולא שתה כלום. לאחר כעשרים דקות מישהו בא ומזג מים לרב
- אך הרב עדיין לא שתה. בסוף הכנס ראיתי את הרב הולך לעוזר שלו ומבקש ממנו כוס
מים. ניגשתי לאדם מקורב לרב שהיה שם ושאלתי אותו מדוע כך הרב עושה, והוא השיב לי:
מה, אתה לא יודע? הרב לא שותה מים של חוץ-לארץ. אחר כך הלכתי לרב ושאלתי אותו
מדוע, והוא אמר: ״מים זה חיים, וחיים לא מקבלים מחו"ל״.
ולסיום
גם
אנו צריכים להבין, שהישועה של עם ישראל תבוא רק מתוך הפנמה, שכל מה שיש לנו הוא
בידיו של הקב"ה, ואנו מבוטלים אליו באופן מוחלט. ורק אחר שנפנים זאת, נזכה לנחול בארץ הקודש בקדושה ובטהרה, מתוך
חיבור אליו יתברך. במהרה בימינו אמן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה