דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת חקת – למה שרים לבאר? מה עניינה של שירת הבאר? בפרשתנו מובאת שירת הבאר (במדבר כא, יז) : " אָז יָשִׁיר יִשְרָאֵל אֶת הַשִּירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ " וביאר רש"י במקום: " השירה הזאת נאמרה בסוף ארבעים, והבאר נתנה להם מתחילת ארבעים ". וצריך להבין כמה דברים: א.     מה מיוחד בבאר שזכתה שנאמר עליה שירה? ב.      מדוע שהשירה נאמרה בסוף 40 שנה, בעוד שהבאר נתנה מתחילת 40 שנה? ג.       מדוע רש"י טורח לומר לנו שנאמרה בסוף 40 שנה, הרי זה ידוע לנו מפשטם של כתובים?   שירה באה מתוך שלימות ידוע שמשמעות השירה היא ביטוי להרגשה של שלימות כלשהי, לא כל יום אנו שרים שירה, כדברי הגמרא ( שבת קיח ע"ב ) : " כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף ". שירה היא ביטוי לתחושה מאוד מרוממת, כפי שמבאר הרב קוק ( עולת ראיה ח"א, עמוד ר ) : " השירה היא ההבעה השכלית העליונה, היוצאת מתוך ההסתכלות הרחבה והעמוקה באור אל עליון ופליאות מפעליו ". יוצא מדבריו ששירה היא משהו מאוד מיוחד, שאומרים אותה רק בזמנים מאוד מסוימים.  

 בס"ד פרשת חקת – גיל ההתבגרות של עם ישראל סיפור : שאלתי פעם בחור לפני בר מצווה שלו: מה עדיף לדעתך, להיות ילד או מבוגר? והוא אמר לי: "להיות ילד זה יותר כיף, כי דואגים לך לכל מה שאתה צריך, ואין לך דאגות. אבל להיות מבוגר זה יותר משמעותי". אהבתי את התשובה שלו. נציג שתי שאלות מפרשתנו: שאלה אחת : למה ה' כל כך כעס על משה ועל אהרון שהם היכו את הסלע ולא דיברו אליה, הרי בפרשת בשלח הוא ביקש בפירוש ממשה להכות את הסלע ויצא ממנה מים, והיה בזה קידוש ה' גדול? שאלה שניה : בפרשתנו מופיע שירת הבאר: "אז ישיר ישראל את השיר הזאת עלי באר ענו לה". למה כאן כתוב "ישראל", ואילו בשירת הים כתוב "אז ישיר משה ובני ישראל?" נראה לענות, ש פרשת חקת היא בשנת ה-40 של המדבר . מפרשת קרח עברו 38 שנה. כעת עם ישראל התבגר, והוא לקראת הכניסה לארץ ישראל, והיחס כלפיו חייב להיות שונה. כשילד מתבגר כבר אי אפשר להתייחס אליו בעונשים פיזיים, צריך לדבר אתו להקשיב לו. הנהגה של הכאה מתאימה לדור המדבר, היא לא מתאימה להנהגה של ארץ ישראל . בארץ ישראל ההנהגה היא של ילד בוגר

  בס"ד פרשת בהר – בין ארצנו לתורתנו פרשת בהר פותחת בסמיכות בין הר סיני לציווי על מצוות השמיטה : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: ... וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'"   רש"י על פי חז"ל מבאר את משמעות הסמיכות: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני? ... - מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני ".   בעל "אור החיים " שואל על הסברו של רש"י: מדוע זכתה דווקא מצוות שמיטה לשמש דוגמה לכל המצוות: "למה לא לימד זה אלא במצוה זו בדיוק?" ומתרץ: "ואולי ... שעל מנת התורה נתן ה' את הארץ ".   אור החיים מחדש כאן חידוש מדהים, שכדי לקיים את התורה והמצוות חייבים את הארץ . ובנוסף, שהזיקה של עם ישראל לארץ ישראל יונקת דווקא מתוך ציווי ה' בתורה.   וצריך להבין למה החיבור בין עם ישראל לארץ ישראל חייב לינוק דווקא מתוך תורה? לכאורה, ישנם הרבה חילונים שמחוברים לארץ ואוהבים אותה מאוד?   ברצוני לנסות להציע שני הסברים, לסיבת הזיקה בין הארץ לתורה:   א. מצו

  בס"ד פרשת קדושים – להקדיש את עצמי לכלל   מספרים, שכשנשאל הרב שלמה זלמן אוירבך (מגדולי פוסקי ההלכה ומחשובי הרבנים בדור הקודם) האם הוא נוסע לקברי צדיקים בחו"ל הוא נהג לענות שמידי פעם הוא מבקר את הקברים של הצדיקים הגדולים ביותר וזאת מבלי לצאת מהארץ. כששאלוהו לפשר דבריו השיב שבעוברו ליד הר הרצל בירושלים הוא נזכר בחיילים שקבורים שם וניגש להתפלל שם, משום שהם קדושים ששמסרו נפשם למען עם ישראל.   פרשתנו פותחת בציווי ה' למשה (ויקרא פרק יט, ב): "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". וצריך להבין מהו הציווי להיות קדושים, כיצד זוכים להיות קדושים? ולמה ציווי זו מופנה לכל עדת בני ישראל?   רש"י מבאר לנו: "אל כל עדת בני ישראל - מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל ". ניתן להסיק מכך, שהקדושה חייבת לבוא דווקא מתוך חיבור לכלל ישראל .   הטיב לתאר זאת השפת אמת (הראשון בפרשת קדשים): "עיקר הקדושה על ידי שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנסת ישראל

 בס"ד פרשת תזריע – מי גדול יותר הזכר או הנקבה? יש הבדל בין בנים לבנות אפילו בשעת הלידה, כשנולד תינוק זכר אמו טמאה שבוע וטהורה 33 ימים, ואילו כשנולדת תינוקת אימה טמאה שבועיים ואח"כ טהורה במשך 44 יום. ורק אח"כ היולדת מביאה קורבן. כפי שכתוב פרשתנו (ויקרא פרק יב, א-ו) : "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:... וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה... וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה:" נסכם את הפסוקים בטבלה:   ימי טומאה ימי טהרה סך הכול לידת זכר 7 33 40 יום לידת נקבה 14 66 80 יום כשמתבוננים בטבלה, עולות מספר שאלות : א.    מדוע בלידת זכר ימי הטומאה קצרים מלידת נקבה? ב.     מדוע בלידת זכר ימי הטהרה קצרים יותר מלידת נקבה? ג.      מה המשמעות של המספרים הללו?

 בס"ד פרשת ויקרא – טעמם של הקרבנות פתיחה פרשת ויקרא עוסקת בסוגי הקורבנות השונים. בין גדולי ישראל נחלקו מה טעמם של הקורבנות. ננסה לעמוד על השיטות השונות סביב שאלו זו.   שיטת הרמב"ם – לתקן את מחשבת העבודה זרה הרמב"ם כותב במורה הנבוכים (חלק ג פרק מו) שטעם הקרבנות הוא, לתקן את מחשבת העבודה זרה: " בעבור שהמצרים והכשדים, אשר היו ישראל גרים ותושבים בארצם מעולם, היו עובדים לבקר ולצאן, כי המצרים עובדים לטלה, והכשדים עובדים לשדים אשר יראו להם בדמות שעירים, ואנשי הודו עד היום לא ישחטו בקר לעולם. בעבור כן צוה לשחוט אלה השלשה מינין לשם הנכבד כדי שיודע כי הדבר שהיו חושבים כי הם בתכלית העבירה הוא אשר יקריבו לבורא, ובו יתכפרו העונות. כי כן יתרפאו האמונות הרעות שהם מדוי הנפש, כי כל מדוה וכל חולי לא יתרפא כי אם בהפכו ".   קושיות על שיטת הרמב"ם הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם וכתב נגדו נחרצות (ויקרא א, ט) : " והנה הם דברי הבאי". ומקשה הרמב"ן על הרמב"ם מספר קושיות: א.   וכי כל הקורבנות נועדו רק להוציא מליבם של שוטים, ועל כך כתו