דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד תזריע מצורע - המטמון שבייסורים מטמוניות בנגע הצרעת צרעת שנוחתת על אדם, זה אחד הדברים הפחות נעימים שקורה בחיים. גם בקירות הבית שיש כתמים בצבעים עזים זה לא הדבר הכי נעים. התורה מתארת מציאות כזו (ויקרא יד, לג-לה) :                 "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: וּבָא                     אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת :" במחשבה ראשונה עולה שזה עונש על מעשים שליליים שאדם עשה בתוך ביתו, אך רש"י באופן מפתיע כותב:            " בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של              זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ                הבית ומוצאן ".   הצרעת היא שכר או עונש ננסה לשאול כמה שאלות כדי להבין את הדברים: א.   למה שה' יגרום לאדם לסבול בצרעת בשביל שיקבל מטמוניות, אם ה' רוצה לזכות אותנו, שיימצא דרכים יותר נעימות ופשוטות? ב.   חז"ל

בס"ד פרשת שמיני – להמשיך הלאה על מי נאמר "בקרבי אקדש"? כתוב בפרשתנו אחר מות נדב ואביהו (פרק י, פסוקים ב-ג) : " וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן ". חז"ל מעידים לנו שנדב ואביהו היו צדיקים, כפי שמפרש רש"י ע"פ המדרש: "אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך". ובכל זאת אהרון לא מתרעם, הוא מקבל את גזר הדין באהבה. לפי הסברו של רש"י נדב ואביהו היו הגדולים ביותר, ובעצם מיתתם זכה המשכן להתקדש.   אהרון והכהנים כמקדשי שמו מעניין לראות את פירושו של הרשב"ם נכדו של רש"י שמבין אחרת וכך ה רשב"ם (ויקרא פרק י) כותב: " מיד כששמע אהרן היה רוצה להניח העבודה ולהתאבל על בניו: ויאמר משה אל אהרן - אל תתאבל ואל תבכה ואל תחדל מן העבודה, כי הדבר הז