דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת נצבים - בשמים או מעבר לים פעם פגשתי חבר, ששאלתי אותו למה אתה לא מקפיד על תפילת מנחה, והוא ענה לי: "כל אחד מקיים מה שהוא יכול! אפילו משה רבנו חטא!"   בפרשתנו מובא עידוד לבני ישראל, לקיים את התורה (דברים פרק ל, יא-טו) : "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:   לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:   וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:   כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".   יש לשאול שאלה, מדוע התורה כותבת גם שהיא "לא בשמים" ואח"כ "לא מעבר לים" מה החידוש בכך? הרי אם היה כתוב שהיא לא "מעבר לים" קל וחומר שהיא לא בשמים, וזה היה כבר מספיק?   וחשבתי לענ"ד, שאולי ניתן להסביר, ששתי האמירות הללו הם כנגד שתי טענות שונות שיש ליצר הרע, למה לייאש א

 בס"ד פרשת משפטים - היחס לגנבים כיצד ראוי להתייחס לגנב? בתחילת פרשתנו מסופר על דיני עבד עברי. חז"ל (מובא ברש"י שמות כא, ב) מבארים שעבד עברי נמכר לעבד על ידי בית דין, כתוצאה מכך שהוא גנב ולא היה לו מה לשלם. דין זה נלמד מתוך הפסוק, המובא בהמשך הפרשה (שמות כב, ב) : " אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ ". היחס לגנב דורש התייחסות מיוחדת, ננסה לעמוד עליה כעת, לשם כך נקדים בסיפור.   מוישל'ה גנב הרב שלמה קרליבך נהג לספר כמה פעמים סיפור על דרכו של הבעל שם טוב לגנבים. הוא סיפר שהיה פעם במז'יבוז' יהודי שקראו לו " מוישל'ה גנב ". שם זה הוא קיבל משום שהיה גנב מפורסם. לאחר שהיה גונב היה מגיע לבעל שם טוב ומבקש ממנו להתפלל עליו שלא יתפסוהו. הבעש"ט היה מחבק אותו ומתפלל עליו שלא יתפסו אותו, וכך לעולם לא תפסוהו. בעקבות ההיכרות עם הבעש"ט מוישל'ה החליט שהוא יגנוב רק מעשירים. ולאחר כמה פעמים שהגיע לבעל שם טוב החליט שהוא מפסיק לגנוב לחלוטין. אלא שיום אחד הגיע צאר רוסי עשיר לעיירה, ומוישל'ה לא הצליח להתגבר על עצמו וגנב ממנ

  בס"ד פרשת מקץ – התנהגותו של יוסף שאלות על התנהגותו של יוסף 1.    בפרשתנו כתוב על יוסף (בראשית פרק מב, ז): "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם". ויש לשאול מדוע יוסף כך התנהג לאחיו, הרי כתוב בתורה (ויקרא פרק יט, יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר"? למה סתם הוא ציער את אחיו? 2.    ועוד יש לשאול, מדוע יוסף לא מתגלה לאביו, בתקופה שבה היה שר במצרים? מדוע הא גורם צער לאביו, מה הוא אשם? 3.    מדוע יוסף דורש להוריד דוקא את בנימין, ולא את אביו? (אם תכנן שכולם בסוף יבואו אליו, היה דורש שאביו בעצמו יבוא, ואם לא מדוע לא התוודע לאחיו לגמרי) 4.    מדוע יוסף החביא את הגביע באמתחת בנימין ועשה את כל התרגיל המסובך הזה?   הפרשנים השונים עונים על שאלות הללו. נציע כאן ג' הסברים:     א. פירוש הרמב"ן הרמב"ן ביאר שיוסף עשה זאת כדי להגיש את חלומותיו: " כי בראות יוסף את אחיו משתחוים לו זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת , כי יודע בפתרונם כ