דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת לך לך – האמונה שמעל השכל עשרה ניסיונות נתנסה אברהם המשנה כותבת במסכת אבות (פרק ה משנה ג) : "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם". נחלקו הפרשנים מהם עשרת הניסיונות. הרמב"ם בפירושו למשנה מבאר שהנסיון הראשון הוא: "לך לך מארצך" – שבו אברהם עוזב את כל אשר לו והולך לארץ אחרת. ויש לשאול : מדוע הרמב"ם לא כותב כפי שכתוב בפרקי דרבי אליעזר, שהיה לו ניסיון באור כשדים בשעה שרצה נמרוד להורגו, ואח"כ השליכו לאש? ותירץ בעל ה" מרכבת המשנה " לר' יוסף אלאשקר מספרד, שהרמב"ם מנה דווקא את הניסיונות שכתובים בפשט: "לפי שאינם מבוארים בכתוב".   אך ראיתי שהרב יעקב גלינצקי בספרו "והגדת" (בראשית עמ' 153) הביא הסביר אחר מדוע הרמב"ם התחיל בנסיון זה: "אין ניסיון אלא במקום קושי והתלבטות, במקום התחבטות והתמודדות . ואיזה קושי היה בעמידה בנסיון האמונה וכי יכפור חלילה באלוקי עולם, וכי לא ימסור עצמו להריגה על קידוש השם?! אבל נסיון "לך לך" היה קשה. שהיה לא מובן: הלא עשה

  בס"ד פרשת לך לך – ללכת נגד הזרם אברהם מחפש את האמת כשמתבוננים בפסוקים אודות דמותו של אברהם אבינו עד התגלותו של ה' אליו, לא מופיע התייחסות מיוחדת. לעומת זה, חז"ל מתארים לנו רבות כיצד גדל אברהם ולחם באביו, בנמרוד ובעובדי עבודה זרה אחרים, ונזרק לתוך האש וניצל, אך בפסוקים עצמם אין לכך אזכור. הנביא שופך אור על דמותו של אברהם (יחזקאל פרק לג, כד) : "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם". אברהם אבינו התאפיין בכך שהיה אחד, שהיה שונה מכולם. הוא לא זרם עם המציאות אלא בחן אותה לפי הבנתו ועמקו וכך זכה להגיע לגדולות. היטב לתאר זאת ר' נחמן מברסלב (הקדמה לליקוטי מוהר"ן תנינא) : "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" (יְחֶזְקֵאל לג) - שֶׁאַבְרָהָם עָבַד הַשֵּׁם רַק עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה אֶחָד, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַק יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁסָּרִים מֵאַחֲרֵי ה' וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ, וְלֹא עַל אָבִיו וּשְׁאָר הַמּוֹנְעִים, רַק כְּאִלּוּ הוּא אֶחָד בָּעוֹלָם, וְזֶהוּ: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם"." נראה שאברהם

בס"ד פרשת לך לך – מה זה חינוך? בשעה שאברהם אבינו שומע שהאחיין שלו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים, הוא מחליט לצאת למלחמה נגדם. התורה מתארת את הארגון של אברהם למלחמה (בראשית יד, ד) : " וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן ". המילה חניכיו היא מילה יחידאית בכל התורה. רש"י על הפסוק מבאר לנו את משמעותה: " חניכיו - חנכו כתיב, זה אליעזר שחנכו למצות, והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן (משלי כב ו) "חנוך לנער", (במדבר ז יא) " חנכת המזבח", (תהלים ל א) "חנכת הבית". " נראה מתוך דברי רש"י שמשמעות המיל "חינוך" הוא התחלה של שימוש במשהו חדש. משמעות זו, ניתן לראות גם על הפסוק העוסק באותם הפטורים מיציאה למלחמת מצווה (דברים כ, ה) : " וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִיש

 בס"ד פרשת לך לך – חיבור בין הראש לידיים אברהם אבינו מצפה שנים רבות לבן, וכשסוף סוף מתבשר על לידת ישמעאל, התורה מתארת את אופיו של הבן שנולד  (בראשית טז, יב) : " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן " . הביטוי " פרא אדם " מוכר לנו כביטוי גנאי לאדם שלא מתנהג בדרך ראויה. אך לגבי הביטוי " ידו בכל " הפרשנים נתנו מספר הסברים למשמעותו. נביא ארבעה הסברים מתוך דברי רבותינו, וננסה להציע כיוון נוסף:   א. רש"י פירש על המילים: "ידו בכל"- " לסטים ". שיהיה גנב , שלוקח מאנשים דברים. ב.   האבן עזרא פירש את המילים: "ידו בכל" - " שינצח מתחלה כל הגויים". שיהיה לוחם . ג.     החזקוני פירש:   "ידו בכל - בכל מיני סחורה ". שיהיה סוחר. ד.   בעל הפנים יפות פירש: "שהיתה ארצו ארוכה מאוד ומסבב לכמה ארצות... ולשון ידו הוא גבול ומקומו". בעל שטחי נדל"ן רבים.   חשבתי לנסות להציע לענ"ד הסבר נוסף. היום, כשרוצים לשבח מישהו ולומר עלי

 בס"ד פרשת לך לך – תאווה או אחווה שאלות על התנהגות אברהם בפרשתנו מסופר על אברהם אבינו שכאשר הוא יורד למצרים מפאת הרעב בארץ כנען הוא ניגש לשרה אשתו, ואומר לה (בראשית יא, יב-יג) : " הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ ". ויש לשאול על התנהגותו של אברהם אבינו מספר שאלות: א.      מדוע אברהם דואג לעצמו שיחיה ולא ימות, ולא דואג מה יקרה לאשתו שרה? ב.       מדוע אברהם משתמש בלשון "למען ייטב לי בעבורך", דהיינו אני ארוויח ואת תתחתני עם פרעה הרשע; והגדיל רש"י לבאר וכתב: " למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות ", האם אברהם חשב על מתנות בשעה שאשתו תינשא למצרי מרושע?   תשובות הפרשנים לשאלות לשאלות אלו התייחסו מספר פרשנים: א.    הספורנו כותב שאברהם התכוון לעשות תחבולה , שכאשר יחשבו המצרים ששרי פנויה, ייכנסו עמו למשא ומתן על נדוניה ותנאי