רשומות

פרשת ויגש - בן כמה אתה?

תמונה
  בס"ד פרשת ויגש – "בן כמה אתה?" המפגש בין יעקב ליוסף בפרשתנו מסופר על מפגש מאוד תמוה בין יעקב לפרעה (בראשית מז, ז-י): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה:   וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ:   וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:   וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה:"   מה משמעות השיח ביניהם? מספר שאלות עולות על הפסוקים הללו: א.    מה פשר שאלת פרעה את יעקב "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" למה זה חשוב לו לדעת? ב.    למה יעקב עונה תשובה כזו לפרעה המעידה על פסימיות, ולא עונה את התשובה באופן ענייני "אני בן 130 שנה"? ג.     למה יעקב מספר על אביו וסבו, לשם מה יש לו רצון לערוך השוואה לאחרים? ד.    למה יעקב חש שהחיים שלו הם מעט ורעים? וכי לאברהם וליצחק היו חיים

פרשת מקץ - התנהגותו של יוסף

תמונה
  בס"ד פרשת מקץ – התנהגותו של יוסף שאלות על התנהגותו של יוסף 1.    בפרשתנו כתוב על יוסף (בראשית פרק מב, ז): "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם". ויש לשאול מדוע יוסף כך התנהג לאחיו, הרי כתוב בתורה (ויקרא פרק יט, יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר"? למה סתם הוא ציער את אחיו? 2.    ועוד יש לשאול, מדוע יוסף לא מתגלה לאביו, בתקופה שבה היה שר במצרים? מדוע הא גורם צער לאביו, מה הוא אשם? 3.    מדוע יוסף דורש להוריד דוקא את בנימין, ולא את אביו? (אם תכנן שכולם בסוף יבואו אליו, היה דורש שאביו בעצמו יבוא, ואם לא מדוע לא התוודע לאחיו לגמרי) 4.    מדוע יוסף החביא את הגביע באמתחת בנימין ועשה את כל התרגיל המסובך הזה?   הפרשנים השונים עונים על שאלות הללו. נציע כאן ג' הסברים:     א. פירוש הרמב"ן הרמב"ן ביאר שיוסף עשה זאת כדי להגיש את חלומותיו: " כי בראות יוסף את אחיו משתחוים לו זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת , כי יודע בפתרונם כ

פרשת מקץ - ביטחון והשתדלות אצל יוסף

תמונה
 בס"ד פרשת מקץ - בטחון והשתדלות עונשו של יוסף פרשת השבוע שעברה (וישב) הסתיימה במילים (בראשית מ, כג): " וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" . רש"י מבאר על פסוק זה על פי חז"ל (מדרשה רבה מקץ פט ג): "מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים", ה' הוסיף ליוסף שנתיים במאסר, מפני שסמך על שר המשקים יותר מדי, ולא תלה בטחונו ב-ה' יתברך".   מדוע לא לעשות השתדלות? ולכאורה לא ברורים דברי המדרש, האם יוסף לא היה חייב מצד חובת ההשתדלות לעשות כל שביכולתו כדי לצאת מהבור?! מה חמור בכך שהוא ביקש עזרה משר המשקים שיזכיר לפרעה להוציא אותו מהבור!?   בגלל זה נענש במאסר שנתיים נוספות בכלא המצרי?!   דרגת יוסף שטבע היא נס הרב אליהו דסלר זצ"ל בספרו "מכתב מאליהו" (קונטרס "נס וטבע") מציע הסבר שלפי דרגתו של יוסף היה צריך לצפות לנס: "וזאת הייתה עיקר הטענה ליוסף שאחד שהורגל בזה שכל הטבע הוא נס היה צריך לחכות עוד יומיים לתת לקב"ה צ'אנס לגאול אותו".   "וְהוֹצֵאתַנִי

פרשת מקץ - בין פזיזות לאחריות - ובהקשר לחנוכה

תמונה
בס"ד פרשת מקץ - בין פזיזות לאחריות הצעתו של ראובן נידחת בפרשתנו מסופר על תגובת יעקב על דרישת שליט מצרים, להוריד את בנימין אליו. יעקב מסרב באומרו לבניו (בראשית פרק מב, לו) : " אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה " לשמע דברים אלו מיד אומר ראובן בנו הבכור אל אביו (בראשית פרק מב, לז) : " אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ ", אך יעקב נשאר בסירובו ואומר (בראשית פרק מב, לח) : " וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה ".   הצעתו של יהודה מתקבלת בהמשך הפסוקים, כאשר הרעב מתחיל להיות יותר כבד בארץ, מנסה הפעם יהודה את מזלו ואומר אל אביו (בראשית פרק מג, ח-ט) : " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּ

פרשת מקץ - התהליך שעובר יוסף

תמונה
בס"ד פרשת מקץ - התהליך שעובר יוסף אצל יוסף אנו רואים תהליך של מעבר מחשיבה עצמית לביטול מוחלט וענווה כלפי ה'. השלב הראשון – יוסף במרכז בתחילת דרכו מסופר לנו על יוסף החולם חלמות שכולם משתחווים לו ( בראשית פרק לז, ז-ט): "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי " . וכן: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי ".   השלב השני – ה' איתו בכל דרכיו עם התהליך שהוא עובר אחרי שאחיו פוגעים בו. הוא מוריד את עצמו ממציאות בעלת ערך עצמי, ונותן לה' להוביל את חייו. כפי שמתואר בזמן שהוא נמצא אצל בבית אדוניו פוטיפר שר הטבחים ( בראשית פרק לט, ב) : "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי".   השלב השלישי – ה' מצליח מעשיו לאחר שיוסף נשלח לכלא יוסף בגין האשמות שווא על רצון לפגוע באשת פוטיפר, ניתן לזהות שמגיע לדרגה גבוהה יותר של קשר אל ה' ( בראשית פרק לט, כג): "וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂ