דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תשא – כוחה של תשובה   שאלה : מה הרגע הכי גבוה רוחנית שזכה לו איזה אדם פרטי מאז בריאת העולם? נראה לי שהתשובה , אחרי שמשה רבנו אומר: "הראני נא את כבודך". אותם רגעים שה' אומר למשה ( שמות לג כב-כג): "וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי ... וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". (הרמב"ם כותב שזה לא כפשוטו).- כשמשה זוכה לראות את אחוריו של ה' אחרי משבר חטא העגל. זה השיא הרוחני הכי גבוה שאפשר לזכות לו בעולם הזה.   השאלה העולה: למה אחרי חטא העגל הקשה והנורא, כשעם ישראל כמעט הוכחד כליל, ה' מחליט לגלות את סודותיו הכי כמוסים למשה, "וראית את אחורי", סוד י"ג מידות, קרן עור פניו? איך זה שאחרי המילים הקשות שה' אומר על עם ישראל (שמות לב ט-יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:" הוא יוצר שינוי של אהבה כל כך גדולה, ו מגלה למשה את הגילויים הכ

  בס"ד פרשת ויחי – האם יש סיכוי להשתנות?   בברכות שמברך יעקב את בניו בפרשתנו, ישנה ביקורת נוקבת כנגד שמעון ולוי: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".   ויש לשאול: כיצד יתכן ששבט לוי שמקבל ביקורת כל כך קשה, זוכה בסוף להיות השבט הקדוש של עם ישראל,   משה ואהרון יוצאים ממנו, ומשם כל הלווים הכוהנים? בניגוד לשבט שמעון שלא זוכה לגדולה משמעותית?   נראה להסביר שהכל תלוי כיצד בוחרים לקבל ביקורת ותוכחה:   שבט שמעון שמעו את דברי התוכחה, ולא הפנימו את המוסר של יעקב. הם השאירו את התווית של עצמם, השלימו עם המציאות שזה מה שהם, וכך המשיכו לאורך השנים. לעומת זאת, שבט לוי עורך מהלך של תשובה. הם הפנימו את המוסר של יעקב, יצרו שינוי מהותי , וניתבו את העוצמות שהיו להם . כך הם זכו אחר כך להיות ממובילי עם ישראל בקודש .   את הפער בין התה

בס"ד פרשת חיי שרה - הכל לטובה בפרשתנו פותחת במילים: " ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ".  ופירש רש"י, מדוע כתוב את המילה שנה, כמה פעמים: "שכולן שווים לטובה". וצריך להבין, הייתכן שכל ימיה של שרה אימנו שווים לטובה? הלא דברי ימי חייה של שרה אימנו ידועים לכל, ורוב רובם מלאים סיבות לצער ויגון. א. היא הלכה אחרי אברהם לאור כשדים, משם לחרן, משם לארץ כנען, משם למצרים, משם לארץ פלישתים, ומשם לבאר שבע. ב.   היא הייתה עקרה עד גיל 90. ג.     היא נאצלה פעמיים לעבור לגברים זרים (פרעה, ואבימלך). ד.   היא נאלצת להציע לאברהם לשאת את הגר המשרתת שלה, שאולי דרכה תזכה לילדים. ה. הגר מרגישה עליונה ומזלזלת בשרה. ו.     בגיל 127 מודיעים לה שבנה נלקח לשחיטה. ז.    היא מתה מצער כשמתבשר לה שבנה נשחט. אם כן יש להתבונן מהו סוד כוחה של שרה אימנו, שחרף כל גלי הייסורים לא באה לידי צער ויגון, והייתה שרויה בשמחה וטוב לב? ה" שפת אמת " (תרנ"ו) ביאר את כוונת רש"י, שקיבלה בתמימות ובאהבה מה שעבר עליה כל ימי חייה. כמו שכתוב

  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא