דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת וישלח –  הכרעת המלחמה ברוח לאן המלחמה נעלמה? בפרשתנו מופיע המפגש בן יעקב ועשיו. שני הצדדים מבינים שהולכת להיות כאן מלחמה קשה. עשו מתכונן לקרב, ובא יחד עם 400 איש עם מטרה ברורה להכחיד את יעקב וזרעו. ועל פי דברי חז"ל, יעקב מתכונן למפגש בשלושה אופנים: דורון (מתנות), תפילה ומלחמה. והנה, ראו איזה פלא, במקום שתפרוץ מלחמה קשה, במקום שתהיה שפיכות דמים, או לפחות וויכוח נוקב, עשו פוגש את יעקב מחבק אותו ומנשק אותו ומפנה לו את הדרך להיכנס לארץ ישראל. הוא לא שוכח להזמין את יעקב לבוא לביקור אצלו לשעיר. ויעקב מתנצל בנימוס, על סירובו להזמנה ונכנס רגוע ושליו לארץ ישראל. המפגש הזה מאוד מוזר ולא מובן. מה השתנה פתאום? וכי עשו שכח שיעקב עקב אחריו פעמיים? הוא שכח שהוא גייס 400 איש כנגד יעקב?   הסבר הרמב"ן והקשיים שבו הרמב"ן תירץ שעשו התרצה מהמנחה ששלח לו יעקב, ובסופו של דבר נכמרו רחמיו על אחיו יעקב, וחיבקו ונשקו. אך לכאורה, הסבר זה קצת לא מובן: וכי בגלל כמה עדרי צאן ובקר, עשו וויתר על נקמה שמתכנן אותה כבר 20 שנה, ובפרט כשמדובר על ברכות חשובות שמשפיעות לד

  פרשת תולדות – מי שולט בבורות המים? פרשתנו (בראשית פרק כו, טו) מספרת על מעשהו של אבימלך: "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר".   ויש לתמוה מדוע הפלישתים סתמו את בורות המים? מה רע שיהיה להם מים שהם יוכלו לשתות מהם?   רש"י על הפסוק מבאר: "מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו". אך לכאורה דבריו אינם מובנים, וכי בגלל גייסות שיגיעו הם מונעים מעצמם מים? למה שלא יהיה להם מקום לשתות עבור עצמם?   ועוד יש לשאול , בפרשתנו מסופר שוב על בורות המים שחפרו עבדי יצחק וסתמום פלישתים. סיפור דומה לסיפורו של אברהם אבינו. כמעט ללא הבדל. עוד פעם מריבות, עוד פעם בורות מים עם שמות "עשק", "שטנה" ו"רחובות". לשם מה התורה מספרת לנו את כל הסיפור הזה?   בעל הכתב והקבלה מבאר שאחת השיטות של אברהם אבינו להביא את האמונה לעולם הייתה על ידי בורות המים. מעבר לדרכו של הכנסת אורחים באש"ל (אכילה שתייה ולינה). וכך הוא כותב (בראשית כו פסוק יח) : "המ

 בס"ד פרשת נח – נח ונעמה כמחברי עולמות שתי שושלות מאז הרצחו של הבל, ישנם 2 שושלות באנושות: שושלת קין, ושושלת שת .  התורה מתארת בפרשת בראשית את השמות של שתי השושלות ורומזות על האפיון של כל אחת מהן. שושלת קין , מתאפיינת בעניינים חומריים, של בניית עיר על ידי קין. והמצאות טכנולוגיות שונות על ידי זרעו: יבל המציא את רעיית הצאן התעשייתית: "אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה". יובל המציא את עולם הנגינה: "אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב". ותובל קין את טכנולוגיית הברזל: "לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל". מאידך, בשושלת שת , ישנם אנשי רוח: אֱנוֹשׁ שבימיו: "הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'". חנוך שעליו נאמר: "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים". מתושלח שזוכה על פי המדרש בזכות צדיקותו לאריכות ימים, 969 שנים. שתי שושלות אלו מקיימות את האנושות: עולם המעשה ועולם הרוח.   נח ונעמה והנה נח בן למך (משושלת שת) נושא לאישה את נעמה בת למך (משושלת קין). ויוצרים בפעם הראשונה אחדות בין השושלות של עולם הרוח עם עולם המע